ספר יראים/תכח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן תכח (עא)
לגדע ולשרוף עבודה זרה. צוה הב"ה לגדע ע"ז ולשרוף דכתיב בפ' ראה' אנכי ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא ותניא בספרי (ע"ז מ"ח א') מכאן אמרו ג' אשרות הן אילן שנטעו מתחילה לע"ז אסור שנאמר ואשריהם תשרפון באש החליף נוטל מה שהחליף שנאמר ופסילי אלהיהם תגדעון לא החליף אלא העמיד תחתיה ע"ז מצוה לסולקה ומותר שנאמר ואבדתם את שמם מן המקום ההוא וכאשר יגדענה ישרש אחריה דתניא ע"ז (מ"ה ב') רא"א מנין לקוצץ האשירה שחייב לשרש אחריה ת"ל ואבדתם את שמם מן המקום ההוא א"ל ר"ע א"צ הרי כבר נאמר אבד תאבדון שלא לשנות את השם יכול לשבח פי' לא לשבח ולא לגנאי ת"ל שקץ תשקצנו וכשם שמצוה לגדע ולשרש ע"ז מחוברת כך מצוה לגדע ולשרוף את התלושה דכתיב פסילי אלהיהם תשרפון באש :