ספר יראים/שצו

סימן שצו (קפ)
לא בערתי ממנו (בטמא ולא נתתי ממנו למת). שם יוצרנו יתפאר נצח הזהיר על מעשר שני שלא לבער בטומאה ממנו ולא לתתו למת דכתיב בפ' והיה כי תבא לא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת ותניא בספרי ומייתי לה ביבמות פ' הערל (יבמות ע"ג ב') ובמכות פ' אלו הן הלוקין (מכות י"ט ב') לא בערתי בטמא בין שאני טהור והוא טמא בין שאני טמא והוא טהור פי' בערתי כל דבר המבערו מן העולם בין באכילה בין בשריפה ותנן בשילהי מעשר שני ולא נתתי ממנו למת לעשות לו ארון ותכריכין ולא נתתיו לאוננין ובספרי תניא על זה דברי ר"א ר' יעקב אומר אף לחי אסור א"כ מה ת"ל למת שלא החלפתיו אפילו בדבר טהור ואע"ג דבמעשר עני מיירי כדכתיב ובא הלוי והגר והיתום והאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו. לא בערתי ולא נתתי לא קאי אלא במעשר שני דהא לא אכלתי ולא נתתי אבעל מעשר קאי דהוא קאמר הכי ואין לנו בכל האמורים בפרשה שהדבר תלוי בבעל מעשר אלא מעשר שני בלבד שהרי כולם יוצאין מתחת ידו ללוי או לכהן או לעני הלכך יש לומר דאמעשר שני לבד קאי.