ספר יראים/שמח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן שמח, שמט, שנ (סד)
לא תעשו לכם אלילים. לא תעשו לכם מצבה. אבן משכית לא תתנו. שלשה לאוי נכללו במקרא אחד בפ' בהר סיני דכתיב לא תעשו לכם אלילים ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה. וזה פי' לא תעשו לכם אלילים ע"ז נקראת אלילים כדתניא אלילים זה אחד משמות מגונים שנקראת בהן עבודה זרה על מעשיה למדנו מכאן אזהרה לעושה צלמים לעבודת כוכבים ולעבור בלאו משום עשייה. ופסל ומצבה לא תקימו לכם תניא מה מצבה בלא תקימו אף פסל בלא תקימו לא תקימו לכם אלו מרקוליס שעל הדרכים רשב"ג אומר אלו חמנים שבראשי הגגות למדנו מכאן אזהרה למעמיד אע"פ שאינו עובד. ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה תניא בארצכם אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה על האבנים שבמקדש למדנו שעל רצפת אבנים אסור להשתחוות ונראה הדבר שמשעה שנותן להשתחות (עובר משום נתינה דכתיב לא תתנו להשתחות דהכי אמרינן במס' קדושין (מ' א') מחשבת עבודת כוכבים מצרפה למעשה) והשתחואה הוא פישוט ידים ורגלים וכן הוא אומר הבא נבא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה ובמגילה פ' הקורא (מגילה כ"ב ב') אמר עולא לא אסרה תורה אלא פישוט ידים ורגלים (בלבד).