ספר יראים/שכז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן שכז (שמז)
כהן גדול מן המקדש לא יצא ולאביו ולאמו לא יטמא. צוה הב"ה כהן גדול לא יטמא בקרוביו שהותרו לכהן הדיוט דכתיב והכהן הגדול מאחיו וכתיב ועל כל נפשות מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא ותניא בת"כ חייב בלא יבא חייב בלא יטמא אין לי אלא כהן גדול שחייב בלא יבא וחייב בלא יטמא כהן הדיוט מנין ת"ל לא יטמא לא יטמא בגז"ש, ומן המקדש לא יצא תנן בסנהדרין פ' כ"ג (י"ח א') ותניא התם בגמרא ובת"כ מת לו מת אינו יוצא אחר המטה אלא הן נכסין והוא נגלה הן נגלין והוא נכסה ויוצא עמהן עד פתח העיר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנאמר ומן המקדש לא יצא ותניא בהוריות פ"א (י"ב ב') והכהן הגדול מאחיו זה כהן גדול אשר יוצק על ראשו שמן המשחה זה משוח מלחמה ומלא את ידו ללבוש את הבגדים זה מרובה בגדים ועל כולן הוא אומר את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום ועל כל נפשות מת לא יבא .