ספר יראים/רצט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן רצט (תטו)
עצם לא תשברו בו. צוה הב"ה שלא ישבר אדם עצמות בפסח דכתיב בפ' בא ועצם לא תשברו בו ותנן בכיצד צולין (פ"ד א') השובר את העצם בפסח טהור סופג את הארבעים בפסח פסול אינו סופג את הארבעים מנא הני מילי דכתיב ועצם לא תשברו בו בכשר ולא בפסול רבי אומר בבית אחד יאכל ועצם לא תשברו בו הראוי לאכילה יש בו משום שבירת עצם שאינו ראוי לאכילה אין בו משום שבירת עצם ואמרינן שבירת העצם מבעוד יום איכא בינייהו למ"ד כשר כשר הוא למ"ד יאכל מבע"י לאו בר אכילה הוא ותניא (שם ב') השורף בעצמות והמחתך בגידין אין בו משום שבירת עצם ואליבא דרבי בעינן כזית בשר במקום שבירה דכתיב יאכל ועצם לא תשברו בו ואליבא דרבנן לא בעינן במקום שבירה מיהו כזית בשר שלא במקום שבירה בעינן ואם איתא כזית מוח מבפנים חשבינן ליה כזית בשר בחוץ (שם פ"ה א'). תולדות שבירת העצם אמרינן בכיצד צולין (פ"ד ב') אסור להניח עליו גחלת שלא יפקע שלא במקום נחלתו וזו שבירתו ואפילו לשוברו מבע"י לרבי אע"ג דלא קרינן ביה בבית אחד יאכל גזירה מבע"י אטו משחשיכה.