ספר יראים/רצה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן רצה (שפח)
לא ילין חלב חגי עד בקר. צוה יוצרינו כפ' ואלה המשפטים שלא ילינו אימורי קדשים עד הבקר אלא להקטירם קודם הבקר ואם לנו בראשו של מזבח אינו עובר עליהם דאמרינן בזבחים בפ' המזבח מקדש (זבחים פ"ז א') אין לינה מועלת בראשו של מזבח דלשלחן מדמינן ליה ותניא אפילו הם על השלחן כמה ימים אין בכך כלום ותניא בהדיא אברים שלנו בעזרה מקטיר והולך כל הלילה לנו בראשו של מזבח מקטיר והולך לעולם.