ספר יראים/רצ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן רצ (שמג)
שתויי יין. הזהיר וענש בפ' שמיני דכתיב יין ושכר אל תשת אתה ובניך בבאכם אל אהל מועד ולא תמותו הא אם תשתו תמותו ותניא בתורת כהנים יין ושכר אל תשת יכול כל שהוא ימותו ת"ל שכר לא אמרתי אלא שיעור לשכר רביעית בן ארבעים יום ר' יהודה אומר יין אל תשת אין לי אלא יין מנין לרבות כל המשכרים ת"ל ושכר א"כ למה נאמר יין על היין במיתה ועל שאר משכרים באזהרה ר' אליעזר אומר יין ושכר אל תשת אל תשתהו דרך שכרותו הא אם הפסיק בה או נתן לתוכו מים כל שהוא פטור. אתה ובניך יכול חללים ת"ל אתך אוציא חללים ולא אוציא בעלי מומים ת"ל אתה ובניך מה אתה כשר אף בניך כשרים יצאו חללים ובעלי מומים בבואכם אין לי אלא בביאה מנין אף ביציאה ת"ל אתת ובניך אתך פי' בדבר שאתה ובניך חלוקים משאר ישראל רבי אומר נאמר כאן בבואכם אל אהל מועד ונאמר להלן בבואם אל אהל מועד מה להלן עשה יציאה כביאה אף בבואכם האמור כאן יש בו כל הענין הזה אין לי אלא אהל מועד מנין לרבות שילה ובית העולמים ת"ל חקת עולם. ולא תמותו מכלל לאו אתה שומע הין. יכול בני ישראל חייבים מיתה על ההוראה ת"ל אתה ובניך ולא תמותו אתה ובניך במיתה ואין ישראל חייבין מיתה על ההוראה יכול יהיו ישראל פטורים ממיתה אבל אהרן יתחייב מיתה על ההוראה ק"ו ומה ישראלים שמוזהרין שלא לבוא אל אוהל מועד שתויי יין ושלא שתויי יין פטורים כהנים שאינם מוזהרים אלא שתויי יין אינו דין שפטורים יצאו ישראל מן הכתיב אהרן ובניו מק"ו. חוקת עולם לרבות יציקות ובלילות תנופות והגשות קטיעות והקטרות מליקות קבלות והזאות.