ספר יראים/רפא

סימן רפא (שצ)
השוחט ומעלה בחוץ. תנן בזבחים (ק"ו א') השוחט ומעלה בחוץ חייב על השחיטה ועל העלייה ר' יוסי הגלילי אומר שחט בפנים ומעלה בחוץ חייב שחט בחוץ והעלה בחוץ פטור שלא העלה אלא דבר פסול והלכה כרבנן ואמרינן בגמ' בשלמא העלאה כתיב עונש וכתיב אזהרה עונש דכתיב בפ' אחרי מות ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו וגו' (ונכרת האיש ההוא) אזהרה דכתיב בפ' ראה אנכי השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה ואמר ר' אבין אר"א כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה אלא שחיטה בשלמא עונש שמענו דכתיב אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח אהל מועד לא הביאו ונכרת אלא אזהרה מנלן ומסקינן א"ר יוחנן (ק"ו ב') אתיא הבאה הבאה כתיב בהעלאה ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו וכתיב בשחיטה ואל פתח אהל מועד לא הביאו מה בהעלאה ענש והזהיר אף בשחיטה ענש והזהיר. ואע"ג דשור וכשב ועז כתיב עוף כי"ב כדתנן בהשוחט ומעלה (קי"א א') המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ חייב מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור השוחט את העוף בפנים והעלה בחוץ פטור שחט בחוץ והעלה בחוץ חייב מנה"מ דתניא בת"כ אין לי אלא השוחט את הבהמה שהוא חייב מנין לשוחט את העוף שהוא חייב ת"ל אשר ישחט (יכול המולק בעוף יהא חייב ת"ל ישחט) על השחיטה חייב ואינו חייב על המליקה ותגן (ק"י א') הזורק מקצת דמים בחוץ חייב מנלן מדתניא (ק"ז א') דם יחשב לרבות את הזורק (דברי ר' ישמעאל רעק"א או זבח לרבות את הזורק) תניא בת"כ יכול יהא חייב על החולין ת"ל קרבן על הקרבן הוא חייב ואינו חייב על החולין יכול יהא חייב על קדשי בדק הבית ת"ל ואל פתח אהל מועד לא הביאו יצא הקדש בה"ב שאינו בא לפתח אהל מועד ותניא אשר יעלה עולה אין לי אלא עולה מנין לרבות אימורי חטאת ואימורי אשם ואימורי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ת"ל זבח מנין לרבות את הדם ת"ל או זבח מנין לרבות את הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח והמנסך שלשה לוגין מים ושלשה לוגין יין ת"ל ואל פתח אהל מועד לא יביאנו כל הבא לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ אין לי אלא קדשים כשרים מנין לרבות (הפסולים) כגון הלן והיוצא והטמא כו' שניתנים למעלה למטה בחוץ בפנים והפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן מנין ת"ל לעשות אותו כל המתקבל בפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ. תנן (ק"מ א') חומר בעליה מבשחיטה שנים אחזו בסכין ושחטו פטורים אחזו באבר והעלו חייבין מנלן דבשחיטה פטורין דכתיב ונכרת האיש ההוא אחד ולא שנים ומנין שבהעלאה חייבין ולא גמרינן משחיטה דתניא איש איש לרבות שנים שאחזו באבר והעלו שחייבין ותנן בזבחים פ' אחרון (קי"ב א') פרת חטאת ושעיר המשתלח שהקריבן בחוץ פטור שנאמר ואל פתח אהל מועד לא הביאו כל דבר שאינו ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד אתנן ומחיר כלאים וטריפה ויוצא דופן ובעלי מומין בין מומים קבועים ובין מומין עוברין שהקריבן בחוץ פטור ר"ש אומר בעלי מומין עוברין בלא תעשה שהיה רש"א כל שהוא ראוי לבא לאחר זמן הר"ז בלא תעשה ואין בו כרת וחכ"א כל שאין בו כרת אין בו לא תעשה והלכה כחכמים. יש לשאול לר"ש בן לקיש דאמר (ב"ק ע"ב א') אינה לשחיטה אלא לבסוף כיון דשחט חצי סימן הו"ל מום קבוע ואינו ראוי לפתח אהל מועד כי מטו לבסוף דמקריא שחיטה דמחייב עליה היכי מחייב א"כ לא אשכחינן שחוטי חוץ דמחייבי יש לתרץ כיון שדרך הכשר קא עביד אינו נקרא מום דכל מומי קדשים מפסח ועור גמרינן שאינם דרך הכשר הלכך כל מה דמיתרע לשחיטה לא מיקרי מום להדחות מפתח אהל מועד.