ספר יראים/רעח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן רעח (שלב)
המפטם את השמן. צוה יוצרנו שלא ישתמש הדיוט בכתר כהונה והקפיד שלא יפטם שמן דומה לשמן קדושה דכתיב בפרשת כי תשא (שמות ל' ל"ב) על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו וענש כרת דכתיב התם איש אשר ירקח כמוהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו ועוד למדנו בפ"א דכריתות (ה' א') בגזירה שוה מקטרת נאמר כאן ובמתכנתו לא תעשו ונאמר בקטרת והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם ובקטרת כתיב (בה כרת) בהדיא דכתיב אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו. תניא בכריתות פ"א (שם) המפטם את השמן ללמוד בו ע"מ למוכרו לצבור פטור לסוך ממנו חייב והסך ממנו פטור לפי שאין חייבין אלא על סיכת שמן המשחה שעשאה משה בלבד. ללמוד בו ולמוכרו לצבור פטור מנלן אתיא במתכנתו במתכנתה (מקטרת ובקטרת מנלן דכתיב במתכנתה) לא תעשו לכם לכם הוא דאסור אבל למכור לצבור פטור. אמר רבא שמן שפטמו לחצאין פטור פי' שלא נתן בו כל הבשמים המנויים ממשקלם וטעמא דכתיב לא תעשו כמהו כמהו הוא דלא תעשו הא שאין כמהו שפיר דמי וחשבון הבשמים המנויים בפרשה תניא בכריתות פ"א שמן המשחה מר דרור חמש מאות קדה חמש מאות קנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם מאתים וחמשים נמצאו כולם אלף ושבע מאות וחמשים ומסקינן כשהוא שוקל שוקל בהכרע ומאי בד בבד אמר רבינא שלא יניח משקל במשקל וישקלנו: