ספר יראים/רעב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן רעב רעג (פ).
בעל אוב וידעוני. תמים תהיה עם ה' אלהיך. הזהיר בתורה בבעל אוב וידעוני על העושה והנשאל בהן דכתיב בפ' קדשים תהיו (ויקרא י"ט ל"א) אל תפנו אל האובות ואל הידעונים אל תבקשו לטמאה בהם והעושה והנשאל בהן שניהם בכלל אל תפנו ואל תבקשו. ותניא בסנהדרין פ' ד' מיתות (סנהדרין ס"ה א') ותניא בת"כ בעל אוב זה פיתום המדבר בשחיו ידעוני זה המדבר בפיו אלו בסקילה והנשאל בהם באזהרה ותניא (שם ב') בבעל אוב זה המדבר בין הברכיים פי' המת עולה בשחיו ומדבר ידעוני זה המניח עצם ידוע בפיו ומדבר מאליו וענש הנשאל בכרת והעושה במזיד בלא עדים והתראה דכתיב בפ' קדשים (שם כ' ו') והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים לזנות אחריהם ונתתי פני בנפש ההיא והכרתי אותו מקרב עמו והנשאל והעושה בכלל אשר תפנה והעושה בעדים והתראה בסקילה דכתיב בפ' קדשים (שם כ' כ"ז) ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו באבן ירגמו אותם דמיהם בם. ועונש למדנו גם לאוב וידעוני דכתיב בפ' אלה המשפטים מכשפה לא תחיה ואמרינן בס' ד' מיתות (ס"ז ב') בעל אוב וידעוני בכלל מכשפה היו (כו') ואע"פ שהנשאל בלאו וכרת והיה לו למנותו בחייבי כריתות אגב הלכות אוב וידעוני כללתים הנה.