ספר יראים/רסד
מתוך: ספר יראים/כל (עריכה)
סימן רסד (קעט)
וידוי מעשר: צוה הב"ה להתודות על מעשר שני דכתיב בפ' והיה כי תבא כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית וכתיב ואמרת לפני ה' אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו. ותניא בספרי בערתי הקדש מן הבית זה מעשר שני ונטע רבעי וגם נתתיו ללוי זה מעשר ראשון וגם זו תרומה ותרומת מעשר לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני ולקט שכחה ופיאה. ומאחר שכולם נתרבו מה ראו חכמים להעמיד הוידוי בביעור ממעשר שני למדנו מדכתיב לא אכלתי באוני ממנו. ובעל התבואה הוא דקאמר ליה ובי' משתעי קרא ואין לנו בכולם שאכילה תלויה בו אלא מעשר שני שהרי כולם יצאו מתחת ידו לכהן ולעני. הלכך יש לנו לומר דאמעשר שני לבד קאי. וכן פירשתיו למעלה באיסור אכילת מעשר שני לאונן (סי' פ"ז).
תנן במס' מעשר פ"א. ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעליה ומעשר שני והבכורים מתבערים בכל מקום. ואם היו פירותיו רחוקין ממנו קורא להם שם ויקנה למי שהם. ומעשה בר"ג ור' יהושע ור"א בן עזריה ור"ע שהיו בספינה ואמר עישור שאני עתיד למוד נתון לר' יהושע ומקומו מושכר לו וכו' פי' מכרם והקנם למי שהם. תנן בא ר"ע ולימד שכל פירות שלא הגיעו לעונות מעשרות פטור מן הביעור פי' שלא נהגו ולא נתחייבו במעשר. וטעמא דכתיב כי תכלה לעשר בראוי למעשר הכתוב מדבר.
שנינו במנחת יום טוב היו מתודים כיצד היו מתודים בערתי הקדש מן הבית (זה) מעשר (שני ונטע רבעי) תרומה ותרומת מעשר לגר ליתום ולאלמנה זה מעשר עני לקט שכחה ופיאה אע"פ שאינם מעכבין את הוידוי מן הבית זה חלה כבל מצותך אשר צותני הא אם הקדים מעשר שני לראשון אינו יכול להתודות. לא עברתי ממצותיך לא הפרשתי ממין על שאינו מינו לא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש לא שכחתי מלברך ומלהזכיר שמך עליו לא אכלתי באוני ממנו הא אם אכלן באנינות (אינו) יכול להתודות לא בערתי ממנו בטמא הא אם הפרישו בטומאה אינו יכול להתודות לא נתתי ממנו למת ארון ותכריכין ולא נתתי ממנו לאוננין אחרים שמעתי בקול ה' הבאתיו לבית הבחירה עשיתי ככל אשר צויתני שמחתי ושימחתי בו אחרים השקיפה ממעון קדשך וגו'. ולמה אמרו ערב יום טוב הראשון להתודות כדתניא להלן בספרי כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך יכול בחנוכה נאמר כאן קץ [ונאמר להלן קץ] מקץ שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך ונאמר להלן קץ מקץ שבע שנים במועד שנת השמטת בחג הסוכות מה להלן רגל אף כאן רגל (אי) מה להלן סוכות אף כאן סוכות ת"ל כי תכלה לעשר רגל שכלו לו מעשרותיו פי' שכל הפירות נלקטו ונדגנו מה שאין כן בסוכות מכאן אמרו ערב יו"ט הראשון (של פסח) של רביעית ושל שביעית היה ביעור ובשעת הבכורים וידוי ולמת בסוף שנה שלישית דכתיב מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך.