ספר יראים/רנה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן רנה (י)
מאה ברכות בכל יום. ויראת מאלהיך שמור אשר צוה בפ' והיה עקב ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך. ואמרינן במנחות בהתכלת (מ"ג ב') היה ר"מ אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם (וגו') מאה שואל מעמך. ענין אחר מ"ה זה צ"י בא"ת ב"ש י"ם ה"ץ ה' בצד"י וי' במ"ם. ואנשי כנסת הגדולה קבעוה. ובסדור רב עמרם מנו להן תמניסר עד ברוך שאמר ודברוך שאמר ודישתכח הרי עשרים ותלת דק"ש ב' לפניה ואחד לאחריה הרי כ"ג. תלת זימני תמני סרי תפלת שחרית מנחה וערבית הרי פ' וב' סעודות ביום ובלילה תמני בכל סעודה ד' דברכת המזון ב' דשתייה א' לפניה וא' לאחריה נטילת ידים והמוציא וד' דק"ש דרמשא ב' לפניה וב' לאחריה הרי ק' בר מההילוך לכבודו דתקינו רבנן בתר פסוקי דשבחא קוב"ה ובר מהמפיל חבלי שינה דאומר על מטתו ובר מכמה זימני דמצטרך לגדולים או לקטנים ובר ממאכל פרי ובר מריח טוב וביומא טבא ושבתא דליכא אלא ז' ברכות (בתפלה) צריך למלויי להו באספרמקי ומגדי. כדאמרינן במנחות בהתכלת רב חייא בריה דרב אויא מלי להר באספרמקי ומגדי. ונראה הדבר של י"ד ברכות של ז' קורא בתורה וא' של מפטיר עולין לחשבון לשומעיהן.