ספר יראים/רז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן רז (רסו)
(שור נדחה) לא תראה. צוה בב"ה בפ' כי תצא לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים פי' אל תעמוד מנגד בראותך כמו אל תרא את אחיך ביום וגו'. ותניא ומייתי' ליה באלו מציאות (ל"ג א') לא תראה (יכול) אפי' רחוק ממנו מיל ת"ל כי תפגע האמור בואלה המשפטים (יכול פגיעה ממש ת"ל לא תראה) איזה היא ראיה שיש בה פגיעה אחד מז' (במיל) וזהו ריס. ומצינו למעלה שהוא עובר בעשה ולא תעשה. לא תראה זו מצות לא תעשה. כי תפגע השב תשיבם זו מצות עשה. שור אחיך אין לי אלא שור אחיך שור אויבך מנין ת"ל שור מ"מ א"כ למה נאמר אחיך מלמד שדברה תורה בהוה. שאין נדחים בדרך הדחתם מכאן אתה אומר איזו היא אבידה מצא חמור וכליו רועים בדרך אין זו אבידה חמור וכליו הפוכים פרה רצה בין הכרמים הרי זו אבידה ואע"ג דכתיב ביה שור וחמור (ושה הוא הדין) לכל בהמה חיה ועוף. כדתנן בב"ק (פ') שור שנגח את הפרה (נ"ד ב') אחד שור ואחד כל בהמה חיה ועוף כיוצא בהן לנפילת הבור להפרשת סיני להשבת אבידה וכו'. ובגמרא התם (מפיק) ליה מדכתיב לכל אבידת אחיך והק' לשאר מטלטלים הדברים הדומים לשמלה. ומותר דיני השבת אבידה פירשתי למעלה בעשה דהשב תשיבם (סי' קס"ח).