ספר יראים/קצה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן קצה (לט)
לא תשנא את אחיך בלבבך. ויראת מאלהיך צוה בפ' קדושים לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. ותניא בת"כ ומייתינן לה בערכין פ' יש בערכין (ערכין ט"ז ב') לא תשנא את אחיך בלבבך יכול לא יכנו ולא יסרנו ולא יקלננו ת"ל בלבבך בשנאה שבלב הכתוב מדבר. מנין [המדבר] (לרואה) בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו ת"ל הוכח תוכיח את עמיתך. ואם (לא) קבלו מנין שיחזור ויוכיחנו ת"ל הוכיח תוכיח את עמיתך מכל מקום. והא דאמרינן בב"מ בסוף אלו מציאות (בבא מציעא ל"א א') הוכח אפילו ק' פעמים משמע. הוכח באומר לקבלו וחוזר בו אבל כשאינו מקבל לא הוצרך מתוכיח הוכיח. ואע"ג דמרבינן הוכח מתוכיח בתלמיד לרב במקבלו מרבי' נמי לחברו כשאינו מקבלו והוכחת תלמיד לרב במקבלו ולחברו כשאינו מקבלו שקולים הם ויבאו שניהם. נחזור אל הברייתות. יבול אפילו פניו משתנות. פי' שיש לו בשת בתוכחתו ת"ל לא תשא עליו חטא פי' תוכיחנו בצינעה שלא תתבייש ולא תשא עליו חטא להוכיח ברבים ולביישו. וזה הוא פשוטו של מקרא. לא תשנא אינך רשאי לשנוא את אחיך בלבבך שתאמר בלבבך כך עשה פלוני שלא כהוגן אלא הוכיח תוכיח (לו) ותאמר כך שמעתי אם אמר שקר אמרו לא חשדתו בחנם. אם אינך יודע ששקר אומר אינך רשאי לשנאותו ואם מבין תוכיחנו שחטא לשמים או נגדך בדבר שהוא ראוי להשנא רשאי את לשנאתו אז ואינה שנאת לב אלא שנאה הנראית לעינים. כדתניא כי תראה חמור שונאך רובץ שונא ישראל ולא שונא ע"א ומוקמינן לה בפסחים פ' ע"פ (קי"ג ב') כגון דחזא ביה איהו דבר ערוה ואחרים לא ראו איהו רשאי לשנאתו ואחרים אינם רשאים לשנאותו לכך נאמר שונאך ולא לאחרים ולא עוד שמצוה לשנאותו דכתיב יראת ה' שנאת רע. ומגלן שבאדם שאיגו הגון לא הזהירה התורה דכתיב לא תשנא את אחיך ואחוה במצות בעינן כדאמרינן בהחובל (פ"ח א') דקם בריה רבנ' יש לעבדים בשת וקרוי ביה כי ינצו אנשים יחדיו איש ואחיו דאחיו במצות בעינן כאשר פירשתי למעלה בהחייאת את אחיך (סי' קנ"ו). ואשר אמרנו למעלה שאינו רשאי להוכיחו במקום שמתבייש (כ)שהוכיחו וקבלו קאי אבל הוכיחו ולא קבלו רשע הוא ואינך מוזהר שלא לביישו כאשר פירשנו למעלה (סי' ק"פ) שרשאי אתה לבזותו בג' וש' וצריך להזהר בשנאת חנם שבעון שנאת חנם אמרינן בגיטין שחרב הבית בשניה. ומלאו דלא תשא עליו חטא למדנו אזהרה למבייש חבירו וילפינן אפילו במקום מצות תוכחה אמרה תירה להזהר להוכיחו באותו ענין שלא יתבייש ק"ו שיזהר אדם שלא לבייש את חבירו חנם.