ספר יראים/קפח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן קפח (רסא)
לא תכחשו ולא תשקרו. ויראת מאלהיך לקיים אשר צוה בפ' קדושים לא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו. ובת"כ למדנו שאינו מדבר כי אם בממון דתניא לא תכחשו מה ת"ל לפי שנאמר וכחש בעמיתו ועונשו מנין ת"ל לא תשקרו ואחרי שבא להזהיר על פרשת ויקרא למדנו בממון הכתוב מדבר דכתיב נפש כי תמעול מעל וגו'. ועוד תניא בסנהדרין באלו הן הנחנקין (פ"ו א') לא תגנובו וגו' בגונב ממון הכתוב מדבר אתה אומר בגונב ממון או אינו אלא בגונב נפש אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד בעניינו במה הכתוב מדבר בממון אף כאן בממון. תניא בת"כ איש בעמיתו אין לי אלא איש אשה מנין ת"ל לא תכחשו מכל מקום.