ספר יראים/קפד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן קפד (רמה)
לא תענה על ריב. הזהיר היוצר בפ' ואלה המשפטים לא תענה על רב לנטות פשטיה דקרא במאי דכתיב הזהיר הכתוב שלא יחלוק אדם להקניט את חבירו לנטות משפט וסבור בלבו דאין כאן גזל כי לבסוף יודה לו לפסוק הדין ע"פ המשפט והמתמיד בעדותו לחלוק עובר בלאו. ורבותינו דרשו [גם] בסנהדרין פ"א דיני ממונות (ל"ו א') שדיני נפשות מתחילין מן הצד שאילו ידבר הגדול תחלה לא רשאי לחלוק עליו. מה"מ אמר רב אחא בר פפא אמר קרא לא תענה על רב לנטות בלי יו"ד כתב למדרש בזה לא תענה על רב. ומנלן דבדיני נפשות משתעי קרא דכתיב לא תהיה אחרי רבים לרעות וכתיב אחרי רבים לנטות הא כיצד לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה הטייתך לטובה ע"פ עד אחד הטייתך לרעה ע"פ שנים ואיזהו דין השייך ביה למימר פעמים לטובה ופעמים לרעה הוי אומר דיני נפשות דאילו דיני ממונות אי אפשר להיות בהם רעה בלא טובה וטובה בלא רעה שהטוב לזה רע לבעל דינו ורע לזה טוב לזה אין מקרא יוצא מידי פשוטו להזהיר החולק על ריב ודין להטות משפט אפי' לא יהיה שם גזל.