ספר יראים/קנג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן קנג קנד (נ)
להלביש ערומים, לקבור מתים. צוה הב"ה על שניהם בפ' ראה אנכי אחרי ה' אלהיכם תלכו. ואמרי' בסוטה פ"א (י"ד א') דרש ר' חמא בר חנינא וכי אפשר לו לאדם לילך אחר השכינה והלא כתיב אש אוכלה הוא אלא הלך אחר מדותיו של הב"ה מה הוא מלכיש ערומים דכתיב ויעש ה' אלהים וגו' וכתיב נמי וחי אחיך עטך והלבשת ערומים בכלל וחי אחיך הוא וכתיב נמי בישעיה כי תראה ערום וכסיתו, מה הקב"ה קובר מתים דכתיב ויקבור אותו בגי אף אתה קבור מתים (מה) הקב"ה מנחם אבלים דכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו (מה ברכו ברכת אבלים) אף אתה נחם אבלים ואמרי' בב"מ באלו מציאות (ל' ב') תני רב יוסף והודעת להם זה בית חייהם פי' בית המדרש את הדרך זו גמילות חסדים אשר ילכו זה בקור חולים בה זו קבורה את המעשה זו הדין אשר יעשון זו לפנים משורת הדין.