ספר יראים/קמד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן קמד (שנא)
עשר במקדש. כתיב בפ' ויקח קרח זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל אשמות אשר ישיבו לי לך הוא ולבניך. ותניא בספרי כל קרבנם אלו שתי הלחם ולחם הפנים לכל מנחתם זו מנחת חוטא ומנחת נדבה. פי' שירי מנחות, לכל חטאתם זו חטאת יחיד וחטאת ציבור וחטאת העוף וחטאת בהמה. ולכל אשמם זו אשם ודאי ואשם מצורע ואשם נזיר ואשם תלוי. אשר ישיבו לי זה גזל הגר. פירוש דכתיב ביה השבה כדכתיב האשם המושב לה' לכהן ודרשינן בב"ק (ק"י א') אשם זה קרן. קדש קדשים זה לוג שמן של מצורע לך הוא ולבניך בזכותך ובזכות בניך ותניא לכל תנופות בני ישראל להביא כל דבר שהוא טעון תנופה לך נתתים לחק עולם שינהוג הדבר לדורות. למדנו מכאן כל עשר שחשבנו במקדש שנתנות לכהנים: