ספר יראים/קלו

סימן קלו (רעו)
אלמנה לא תחבול. ליראה את השם הנכבד והנורא את ה' אלהיך תירא וזכור את אשר צוה בפ' כי תצא לא תחבול. ותנן בהמקבל (קט"ו א') אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר לא תחבול בגד אלמנה. ותניא התם שאם אתה ממשכנה אתה חייב להחזיר לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה ר' שמעון לטעמיה דדריש טעמא דקרא וקיי"ל כר' דסתם לן מתניתין כותיה ואמרינן ביבמות בהחולץ (מ"ב ב') מחלוקת בברייתא וסתם במתניתין הלכה כסתם. מדאמר ר' שמעון שאם אתה ממשכנה אתה חייב להחזיר לה למדנו דבכלים שהוא חייב להחזירה הכתוב מדבר והיינו ממשכנה שלא בשעת הלוואתה ובשליח בי"ד דאלו בשעת הלואתה אינו חייב להחזיר, כדתנן בהמקבל והזכרנוהו למעלה משכנו בשעת הלואתו אינו חייב להחזיר לו. ולמדנו גם בכלים שהיא משתמשת בהן דבני חזרה נינהו, דאי בבלים שאינה משתמשת בהן לאו בני חזרה נינהו כדתנן (ב"מ קי"ג א') מחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום. ומנלן הלא קרא סתמא כתיב ובכל עניינים דאמרה תורה לא תחבול בגד אלמנה נ"ל ילמוד סתום מן המפורש דכתיב אם חבול תחבול שלמת ריעך עד בא השמש תשיבנו לו מה חבל דהתם כענין שפירשנו אף לא תחבול דאלמנה כן הוא. וההוא מנ"ל כדתניא בהמקבל (קי"ג ב') אם חבל תחבול שלמת ריעך וגו' בשליח ב"ד הכתוב מדבר.