ספר יראים/קלד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן קלד (רסב)
שכיר לא תעשוק. את ה' אלהיך תירא ותעבוד והִזהֵר בשכירות שכיר הזהיר הכתוב עליו בב' מקומות בקדושים כאשר פירשנו למעלה ובפרשת כי תצא למלחמה דכתיב לא תעשוק שכר עני ואביון ותניא בספרי מה ת"ל והלא כבר נאמר לא תעשוק את רעך ולא תגזול למה נאמר בב' לאוין מלמד שהכובש שכר שכיר עובר בה' לאוין משום בל תעשוק ולא תגזול ובל תלין וביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש מכלל שנאמר ואליו הוא נושא את נפשו אין לי אלא מלאכה שעושה בנפשו פי' שמסכן נפשו שעולה באילן. שאין עושה בנפשו גרדי וסורק מנלן ת"ל לא תעשוק מ"מ. עני ואביון למה נאמר ממהר אני ליפרע מעני ואביון יותר מכל אדם. וה"ה דמתרצינן לגבי נושא נפשו למה נאמר הואיל ואנו מרבים גרדי וסורק ללמד ממהר אני מעושק שכר שכיר עושה כנפשו משכיר שאינו עושה בנפשו. מאחיך ולא מאחרים פי' עובדי כוכבים [פי'] מגרך זה גר צדק. וכבר פירשתי המותר בלאו דעשק בפרשת קדושים תהיו: