ספר יראים/קיד

סימן קיד (שז).
צפרי מצורע. תנן בקדושין (נ"ו ב') המקדש בצפורי מצורע אינה מקודשת. ואמרינן (נ"ז א') מנלן, דתנא דבי ר"י נאמר מכשיר ומכפר בפנים ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר אף מכשיר האמור בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר. צפורי מצורע דמיתסרי דוקא שחוטה דכתיב ושחט את הצפור האחת, אבל משולחת שריא, דלא אמרה תורה שלח לתקלה, ואע"ג דכל דפריש מרובא פריש, ונמצא שאין כאן תקלה, מ"מ אין שחוטה ומשולחת להתיר משולחת מאחר שיכול הדבר לבא לידי תקלה. ואיסור והיתר מוקמינן בדבר הנראה יותר וזאת מדה בתורה. ותניא כל צפור טהורה תאכלו לרבות המשולחת, אשר לא תאכלו לרבות את השחוטה ואיתמר נמי צפורי מצורע מאימתי הן אסורין ר' יוחנן אמר משעת שחיטה ר"ל אמר משעת לקיחה. הרי אלו חמש עשרה איסורין שאין בהן שכר והנאה לעולם. ויש מהן תופשין דמיהן ע"ז והקדש, ע"ז אינה ניתרת בהתפסת דמיה. והקדש יצא לחולין בהתפסת דמיו ובתשעה השנוין בקדושין שנינו מכרן וקדש בדמיהן מקודשת, וע"ז בידי גרים אמרינן בע"ז פ' אחרון (ס"ד א') דאינה תופסת דמיה, אבל עשה צלם למכור לעובדיו שמתחלתו עשאו לע"ז אותם דמים אסורים, כדאמרינן בע"ז באין מעמידין (ל"ג א') דלמא ע"ז זבין ודמי ע"ז איכא בהדיה. ובפ"א (י"ב א') אמרינן ולא חשו חכמים לדמי ע"ז ביד (גוי) הא אי ידעי אסירי אחרי(ם) שמתחלה עשאה לכך ומכרה לעובדה דמדרבנן אסירי. אלו ט"ו אסורין וסימן לדבר: ושכר האדם לא נהיה ה"י בגימטריא הכי הוו: