ספר יראים/קג
מתוך: ספר יראים/כל (עריכה)
סימן קג (קז)
חמץ. אמרינן בפסחים פ' כל שעה (פסחים כ"א ב') אמר חזקיה, מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה שנאמר לא תאכל חמץ, לא יהא לך בו היתר אכילה. אמר ר' אבוהי אמר ר' אלעזר כל מקום שנאמר לא תאכלו לא תאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה אכילה ומכירה:
ואי קשיא דבפסחים כסוי הדם ממעטינן עוף טמא מכיסוי הדם, מדכתיב חיה או עוף אשר יאכל דהאי לאו בר אכילה הוא ולא קשיא דיאכל אכילה והנאה משמע, וכיון דאינו ראוי לאכילה אע"ג דבהנאה שרי נפיק ליה מיאכל דתרווייהו בעינן הלכך ממעטינן עוף טמא:
ועוד יש לשאול דהא (ד)קא ממעטינן התם עוף טמא מיאכל לר' שמעון קאמרינן (ו)בשלהי העור והרוטב ובבכורות פ"א (ט' ב') דריש ר' שמעין מכל האוכל אשר יאכל, דכל אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הם ה"נ ממעט להן מיאכל:
יש לתרץ דשאני לענין טומאה דבשם אוכל תלה רחמנא והראוי לאכילת גוים אעפ"י שאינו ראוי לישראל נקרא אוכל דדבר איסור נקרא אוכל בכמה מקומות בתורה, דכתיב וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר וגו' וכתיב נבילה וטריפה לא יאכל, וכתיב כל שרץ העוף ההולך על ארבע לא יאכלו. הלכך אוכל גוי דין הוא שיקרא אוכל לענין טומאה, אבל יאכל דכתיב גבי כסוי הדם אינו מדבר אלא בישראל דגרים לאו בני מצות נינהו כסוי הדם, הלכך יאכל למעוטי דבר שאינו ראוי לישראל, כגון עוף טמא וטריפה אתא דבי"ג מדות התורה נדרשת, וזו אחת מהן דבר למד מענינו זה ענינו באוכל בשר וזה ענינו אף באוכל בשר:
סימן קג (קז)
חמץ. אמרינן בפסחים פ' כל שעה (פסחים כ"א ב') אמר חזקיה, מנין לחמץ בפסח שאסור בהנאה שנאמר לא תאכל חמץ, לא יהא לך בו היתר אכילה. אמר ר' אבוהי אמר ר' אלעזר כל מקום שנאמר לא תאכלו לא תאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה אכילה ומכירה:
ואי קשיא דבפסחים כסוי הדם ממעטינן עוף טמא מכיסוי הדם, מדכתיב חיה או עוף אשר יאכל דהאי לאו בר אכילה הוא ולא קשיא דיאכל אכילה והנאה משמע, וכיון דאינו ראוי לאכילה אע"ג דבהנאה שרי נפיק ליה מיאכל דתרווייהו בעינן הלכך ממעטינן עוף טמא:
ועוד יש לשאול דהא (ד)קא ממעטינן התם עוף טמא מיאכל לר' שמעון קאמרינן (ו)בשלהי העור והרוטב ובבכורות פ"א (ט' ב') דריש ר' שמעין מכל האוכל אשר יאכל, דכל אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הם ה"נ ממעט להן מיאכל:
יש לתרץ דשאני לענין טומאה דבשם אוכל תלה רחמנא והראוי לאכילת גוים אעפ"י שאינו ראוי לישראל נקרא אוכל דדבר איסור נקרא אוכל בכמה מקומות בתורה, דכתיב וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר וגו' וכתיב נבילה וטריפה לא יאכל, וכתיב כל שרץ העוף ההולך על ארבע לא יאכלו. הלכך אוכל גוי דין הוא שיקרא אוכל לענין טומאה, אבל יאכל דכתיב גבי כסוי הדם אינו מדבר אלא בישראל דגרים לאו בני מצות נינהו כסוי הדם, הלכך יאכל למעוטי דבר שאינו ראוי לישראל, כגון עוף טמא וטריפה אתא דבי"ג מדות התורה נדרשת, וזו אחת מהן דבר למד מענינו זה ענינו באוכל בשר וזה ענינו אף באוכל בשר: