ספר יראים/עא

סימן עא (קלה).
עמוד יז שרץ המים. הזהיר עליו תיוצר בפ' שמיני ובראה אנכי דכתיב כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים מכל שרץ המים. ותניא באלו טרפות (ס"ו א') אין לו עכשיו ועתידין לגדל אחר זמן כגון הסולתנית והפעיין הרי זה מותר. יש לו עכשיו ועתיד להשירן בשעה שעולה מן תמים כגון אקונס ואפרנס וכספסטים הרי זה מותר. וטעמא דאין לו לגמרי משמע, וכי אסר רחמנא באין לו סנפיר וקשקשת דוקא במים נובעין דומיא דימים ונחלים, אבל גדילים בבורות שיחין ומערות והגדל בכלאים אפי' אין לו סנפיר וקשקשת מותר. דתניא באלו טרפות (ס"ז א') מכל אשר במים כלל בימים ובנחלים פרט וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים כלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש מים נובעין אף כל מים נובעין, אירבו להו חריצין ונעיצין לאיסורא אימעיטו להו בורות שחין (ומערות) להיתירה אע"ג דמקרא לאו הכי כתוב אמר רבי אמרי במערבא כ"מ שאתה מוצא שני כללות הסמוכין זה בזה הטל פרט ביניהם ודונם בכלל פרט. ותנא דבי ר' ישמעאל במים במים ב' פעמים אין זה כלל ופרט אלא ריבה ומיעט, במים ריבה בימים ובנחלים מיעט, במים חזר וריבה מאי רבי רבי חריצין ונעיצין לאסורא, ומאי מיעט (מיעט) בורות שיחין ומערות להיתירא. ותני מתתיה בר יהודא שיחין ומערות שהן עצורין בכלים ומוציא אני חריצין ונעיצין שאין עצורים בכלים: