ספר יראים/כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



סימן כה
אשת אחי אביו לאחר מיתת דודו. הזהיר תורה עליה באחרי מות (ויקרא י״ח:י״ד "ד) ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו. לא תקרב דודתך היא. וענש בכרת שעליה כתיב בסוף הענין ונכרתו הנפשות. וענש גם בעריות בקדושים תהיו דכתיב ואיש אשר ישכב את דודתו ערות דודו גלה חטאם ישאו ערירים ימותו. ורמינן (יבמות נ"ה א') כתיב ערירים ימותו וכתיב ערירים יהיו הא כיצד יש לו בנים קוברם אין לו בנים הולך ערירי. ואשת אחי אביו אינה אסורה אלא אחי האב מן האב כדתניא בת"כ ומייתינן לה ביבמות בהבא על יבמתו (נ"ד ב') דאמרינן ודודתו דפשיטא ליה לתנא למן האב ולא מן האם מנלן אתיא דודו דודו כתיב הכא ערות דודו גלה וכתיב התם או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם. והתם מנלן אמר קרא ממשפחתו יגאלגו משפחת אב קרויה משפחה דכתיב למשפחותם לבית אבותם ומשפחת אם אינה קרויה משפחה. ואשת אחיו ואשת אחי אביו אין בהם חלוק בין היתה ארוסה להם או נשואה. ותולדותיה כדאמרינן ביבמות בפ' כיצד (כ"א ב'). אשת אחי האב מן האב ערוה, אחי האב מן האם שניה וגזרו רבנן על אשת אחי האם מן האם משום אחי האב מן האב וטעמא מאי דכולהו דבי דודו רבא קרו ליה ומסקנא התם הכי הוי. ראיתי בהלכות גדולות אשת דודו ערוה, אם דודו גזירה, פי' שניה:


סימן כה
אשת אחי אביו לאחר מיתת דודו. הזהיר תורה עליה באחרי מות (ויקרא י״ח:י״ד "ד) ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו. לא תקרב דודתך היא. וענש בכרת שעליה כתיב בסוף הענין ונכרתו הנפשות. וענש גם בעריות בקדושים תהיו דכתיב ואיש אשר ישכב את דודתו ערות דודו גלה חטאם ישאו ערירים ימותו. ורמינן (יבמות נ"ה א') כתיב ערירים ימותו וכתיב ערירים יהיו הא כיצד יש לו בנים קוברם אין לו בנים הולך ערירי. ואשת אחי אביו אינה אסורה אלא אחי האב מן האב כדתניא בת"כ ומייתינן לה ביבמות בהבא על יבמתו (נ"ד ב') דאמרינן ודודתו דפשיטא ליה לתנא למן האב ולא מן האם מנלן אתיא דודו דודו כתיב הכא ערות דודו גלה וכתיב התם או דודו או בן דודו יגאלנו מה להלן מן האב ולא מן האם אף כאן מן האב ולא מן האם. והתם מנלן אמר קרא ממשפחתו יגאלגו משפחת אב קרויה משפחה דכתיב למשפחותם לבית אבותם ומשפחת אם אינה קרויה משפחה. ואשת אחיו ואשת אחי אביו אין בהם חלוק בין היתה ארוסה להם או נשואה. ותולדותיה כדאמרינן ביבמות בפ' כיצד (כ"א ב'). אשת אחי האב מן האב ערוה, אחי האב מן האם שניה וגזרו רבנן על אשת אחי האם מן האם משום אחי האב מן האב וטעמא מאי דכולהו דבי דודו רבא קרו ליה ומסקנא התם הכי הוי. ראיתי בהלכות גדולות אשת דודו ערוה, אם דודו גזירה, פי' שניה: