ספר חסידים רטו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ספר חסידים · רטו · >>

אם ראית איש עשיר ומצליח, ומתחתן בו איש צדיק, ואחרי כן אינו מצליח כבתחלה, דע לך לפי שעושה רעה לאותו צדיק. ועוד לפי שכשהוא מוכיחו בדברי שמים אין נשמעין לו. ומלבן אתה למד (בראשית ל, ל): "ויברך ה' אותך לרגלי". מעשה באדם אחד שהיה מצליח בבנים ובנכסים, בא חסיד אחד ונתארח אצלו, ומן אותו היום והלאה ירד מנכסיו, והיתה קללה משולחת בביתו, ואמר האיש מאותו היום שבא החסיד לביתי אני מפסיד, לטוב קויתי ויבא רע, הרי פוטיפר נתברך בגלל יוסף ולבן בגלל יעקב, ואני להיפך. אמר החכם לאחר שעשה לבן ליעקב שלא כדין, היה יורד, שמא עשית לו שלא כדין, אמר חלילה, אמר לו החכם שמא כשמוכיח אתכם ואין אתם שומעין לעצתו, ואף על פי שאותן מעשים בידכם כשהייתם מצליחים, לאחר שהוכיח אתכם מזידים אתם, לפיכך אין הצלחה לכם. כאותה אלמנה שלא שמעה לאליהו, וכתיב (מלכים א יז, יח): "(כי) באת אלי להזכיר את עוני". אבל מי ששומע לצדיק תבא עליו ברכה.