ספר חסידים קנג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יש חסיד שלבו דולק אחר רצון בוראו ואינו מרבה מע״ט כחסיד החכם מפני שקיבל מרבו ומה שחבירו לא הרבה ל פ י שלא קיבל מרב ואלו הי׳ יודע הי׳ מקיים לפי שאמרו לעולם יהא אדם ערום ביראה. והנה מי שלא למד שאין לבו כספוג לקבל הלימוד ואפי׳ קבל הרי זה לבו סתום פעמים שאין יכול להבין ולדעת ומצינו בתורה שכל מי שיכול להבין אע"פ שלא נצתווה נענש עלי׳ על שלא שם על לבו שנאמר (במדבר ל״א י"ד) ויקצוף משה על פקודי החיל שרי אלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה ויאמר אליהם החייתם כל נקבה ולמה לא ענו לו ולמה לא צוית לנו והלא לא אמרת לנו להמית הנשים אלא שידע משה שהיו חכמים ובקיאים לדון קל וחומר מהכנענים שכתוב בהם לא תחי ׳ כל נשמה (דברים כ׳ מ״ז) למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות וגומ' (שם שם י״ח) וכתיב כי יסיר את בנך מאחרי (שם ז׳ ד׳) שמא יחטיאך להבא אלו שכבר חטאו והחטיאו לא כ״ש שהי׳ לכם לדון ק״ו . וכן למה לא אמר בלעם באמור המלאך לו על מה הכית אתונך (במדבר כ"ג ל״ב) הי׳ לו להשיב מה עון יש שהכיתי את אתוני ואפי׳ צער בע"ח אין כאן שלא רבצה מחמת משאוי גם כשחלצה רגלו למה לא היה לו להכותה אלא שהי׳ לו לחשוב שמא שלא ברצון הקב"ה הוא שאקללם שהוא לא נתן לי רשות אלא להגיד להם העתידות שנאמר (שם שם כ׳) אם לקרא לך באו האנשים שהגיד להם העתידות והקב״ה ראה ששמח אם יתן לו רשות לקלל את ישראל וזהו שנאמר חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך (שם שם ל"ד) אדרבא איפכא מסתברא לפי שלא ידע שהוא נצב לקראתו לא חטא אלא כך אמר חטאתי שלא שמתי לב לדעת שלא פשפשת וחקרתי באיזה עון הוא. מכאן שיהא אדם ערום ביראה הואיל ומענישים אותו על שאינו יודע שיש לדעת ולחקור שהרי לפני השליט לא תוכל לאמר כי שגגה היא ולא יוכל לומר שמעו לשלמה שכחתי שיצאתי אל נחל קדרון על כן אמרתי אכתוב ספר ליראי ה׳ פן יענשו והם סבורים שעל דנם היא חלילה לאל מרשע כי לא אל חפץ רשע אתה (תהלים ה׳ ה׳) וכתיב (יחזקאל ל"ג) והזהרת אותם ממני באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרת ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש ואתה כי הזהר ת (וגומ') (צדיק היו יהיה) ואתה את נפשך הצלת. שבעה אזהרות כנגד תועבות לבו וכנגד שש הנה שנא ה' ושבע תועבות נפשו (משלי ו׳ ט״ז) וכנגד שבעה (על) חטאיכם (ויקרא כ"ו י״ח). ואתה את נפשך הצלת (יחזקאל שם) אבל אינו אומר זכית או צדקת אלא את נפשך הצלת מכאן שכל שנענש חבירו והוא אינו מזהירו לומר אל תעשה הרי כל העונש שמקבל מעלין על זה כאלו הרגו לפי שהי׳ לו להזהירו ולא הזהירו ותובעין מזה דמו של זה וזה דמו מידך אבקש (שם) על כן ערכתי זה ספר היראה למען יזהר הירא דבר ה׳ ויותר מדמה בני הזהר ואם שגיתי בו יתכן ויבין החכם למען יירא את ה׳ כל הימים באמת