ספר חסידים/תרסח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים תרסח
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

ויאמר אליו מלאך ה' על מה הכית אתונך יכול לא יכה כשאין המשא עליה כבד ואינה רוצה ללכת. לכך נאמר (במדבר כב לב) זה שלש רגלים על זה אתה נענש כיון שמלומדת ללכת היה לך לחשוב שמא חולה היא והוא עון שהטריחה. וכן בלילה כשהבהמה נושמת בנחיריה בחזקה כמו שקורין בלשון אשכנז שנרכ"ן כן עושה בנחירה בידוע שרואה רוח רעה או מזיק ואינה רוצה ללכת ואין להכות אותה שהיא יראה ממנה. וגם מאשר רוכב עליה ולא יהא כפוי טובה כנגדה ולא יכנה וכ"ש לאשתו יחשוב אם היה הוא מסור ביד אחר איך יהיה רצונו שיעשו לו כך יעשה לאותו שנמסר בידו ואדם שיש לו עבד או שפחה טובים והעני לא ימכרם לאיש אכזר כי יכם על חנם באכזריות: