ספר חסידים/תריז
ספר חסידים תריז
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
אמר רבי יהודה אין היחיד מסגף עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות. אבל אדם שיצרו מתגבר עליו יסגף עצמו להכניע יצרו. והמלמד וסופר ופועלים אסורים לסגף שימעטו במלאכתם וכשאדם מתענה ישמור עצמו שלא יהא כעסן בו ביום כי כשאדם רעב הוא כעסן. ואם יכעוס מוטב לו שלא יתענה ויהא שבע וטוב לבריות שלא יתקוטט וכתיב (ישעיהו נח ד) הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרוף רשע ולא תצומו ביום להשמיע במרום קולכם. והראשונים כשהיו מתענין לא היו אוכלים כי אם פת במלח ושותים מים כר' יהושע שדיבר כנגד ב"ש. וכר' אלעזר בן עזריה שפרתו יצאתה כדאיתא בירושלמי עד שהושחרו שיניו ואילו היה הקב"ה חפץ בתעניות הי' מצוה לישראל אלא שיכנע לבו שנאמר (קהלת ג יד) והאלהים עשה שייראו מלפניו ר' יונתן ציים כל ערובת ר"ה ר' אבין ציים כל ערובת ר' זירא ציים תלתין יומין ואית דאמרי תשע. מאן דלא חש על מגילת תענית. הרי מי שהורגל להתענות בניסן אינו חושש משום מגילת תענית כי בטלה מגילת תענית: