לדלג לתוכן

ספר חסידים/שעט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים שעט
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

אל תשדך להשיא נערה לזקן או למי שאינו חפץ בה או היא אינה חפצה בו או בת צדיק לרשע או בת רשע לצדיק ואפילו בחור ובחורה רגזן או אשה בחורגה אחד זקן אמר לאחד עסוק לי שיתנו לי פלונית הבחורה ואמר לו לא אעסוק שלא יהא על ידי מלאה הארץ זמה להשיא בתולה לזקן. אמר לו החכם לא כוונת ביושר בזה המעשה כי זאת הבחורה כמה בחורים בקשו אותה ולא רצתה בהם אלא שזה הזקן היא חפיצה בו מפני שהוא יהודי טוב ומה שאמרו מלאה הארץ זמה זה המשיא בתו לזקן והוא דווקא שהיא אינה חפיצה בזקן אבל כשהיא חפיצה בזקן מפני שהוא יהודי טוב או יודעת שיותר תקנתה בזקן אז מצוה לעסוק בזקן. כתיב (ויקרא יט כט) אל תחלל את בתך להזנותה שלא תשיאנה לזקן או למי שנמאס בעיניה וכן אמרו לא תחסום שור בדישו שלא תכוף לקחת יבמה מוכת שחין. ואהבת לרעך כמוך. כי אתה לא היית לוקחה וכן אל תדחוק אותה. ועוד לפני עור לא תתן מכשול. שאם תזנה הפשע שלו גורם ואף הזקן אם לוקח בחורה חוטא. מעשה שהיו רוצים לתת לזקן בתולה ולא רצה הזקן פן יגרום לה חטא. אמרו לו והלא היא חפצה בך והלך הזקן לפני הבתולה והסיר כובעו ואמר לה ראי שאני זקן ראשי מלא שיבה ושאר דברים מפני הזקנה כדי שלא תאמרי לא הייתי יודעת. והיא אמרה אפי' לרחוץ רגלי אדוני די לי רק שיקרא שמך עלי ויצאו מהם תלמידי חכמים. אמרו לאחד אשה פלונית יפה במקום פלוני היא חפצה בך שמע לעצתינו ולך שמה ותצבע שעריך בשחור ותהיה סבורה שאינך זקן והיא תאמר מה שבלבה אמר להם חלילה לי להטעות אותה אלא תראה שאני זקן. אל תחלל את בתך להזנותה זה המשיא בתו לזקן וכל שכן למנוול ולמוכה שחין א"כ למה נאמר (דברים כב טז) את בתי נתתי לאיש הזה הרי זכתה תורה לאיש להשיא בתו. שאם רואה האב שהיא רוצה בבחור והוא יודע שהיא זונה ואין תקנתה אלא כך לכך זכתה תורה לאב להשיא למי שהוא חפץ שיהא תקנתה ופעמים משיאה לזקן לתקנתה: