לדלג לתוכן

ספר חסידים/רנח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים רנח
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

מה שאין אומרים זולת בר"ה וביה"כ לפי שאנו צריכים לומר אמת ויציב כהלכתו ויש בו ו' פעמים אמת כנגד ו' פעמים אמת שבבראשית בסוף התיבות כגון ברא אלהים לעשות ברא אלהים את וכיוצא בזה תמצא ו' פעמים אמת רמוז ובר"ה אומר זה היום תחלת מעשיך הואיל ותחלת מעשיו הוא צריכים אנו לומר ששה פעמים אמת שכתוב בתחלת מעשיו ואילו היינו אומרים זולת היינו מחסרים פעמים אמת ואם תאמר יום הכפורים אינו תחלת מעשיו מכל מקום תשלומים היא לראש השנה לפי שבינונים תלויים ועומדים עד יום הכפורים ועוד דאמרינן בבראשית רבה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ויום הכפורים יום הדין הוא בתחלתו של עולם רמוז יום הכפורים וראש השנה אמת חותמו ואמת כתיבתו למפרע בבראשית בראשית ברא אלהים את ובמה אנו יודעים שראש השנה הוא ראש לשנה. כדאמרינן עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה. ואמרו זרע חצי תשרי ומרחשון וחצי כסליו נמצא שזרע מתחיל מתשרי וזרע הוא תחלת הפסוק אלמא ר"ה הוא ראש לשנה ויום הכפורים קרוי כמו כן ראשית דכתיב ביחזקאל (יחזקאל מ א) בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחודש אלמא בעשור קרוי ר"ה. ועוד דע לך כי ראש השנה הוא ראש לשנה כדכתיב (דברים יא יב) מראשית השנה ועד אחרית שנה ומרשית חסר א' זהו מתשרי ועוד דרשו שבר"ה נידון העולם אף על הגשמים דכתיב (דברים יא יב) עיני ה' אלהיך תמיד בה מראשית השנה אלמא דראשית השנה הוא ר"ה ומבראשית עד יום אחד נ"ב תיבות כנגד נ"ב שבועות ונ"ב שבועות הן שס"ד ימים והשנה שס"ה ימים הרי אותו יום יום הכפורים והיינו דכתיב (שמות ל י) יכפר עליכם אחת בשנה כלומר יום אחד שנשאר בשנה ועוד תדע שבי"ה אין לומר זולת שהרי מאמת ועד טוב ויפה י"ו תיבות כנגד י"ו כפרות שבאחרי מות גבי יה"כ ואם יאמר זולת נחסר מי"ו. ועוד דצ"ל כסאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קיימת ובר"ה ובי"ה יושב בה על כסא דין מזרה בעיניו כל רע וכתוב אחד אומר מזרה רשעים מלך חכם וסמיך ליה והוכן בחסד כסא לכך צריך לומר כסאו נכון אחד לראש השנה ואחד לי"ה ולא זולת ובדניאל כתיב (דניאל ז י) דינא יתיב וספרין פתיחו ושני ודינא יתיב ושולט ביה אחד לר"ה ואחד לי"ה. ועוד דאמר ראש דברך אמת כמו בראשית ברא אלהים: ובראש השנה ובי"ה וחתמנו ודברך מלכנו אמת וקיים לעד אלמא בתרויהו אמרינן אמת כמו כן אמר ודברך מלכנו אמת וקיים לעד ובאמת ויציב אומר ודבריו חיים וקיימים וכשאומר זולת אין אומר כך. ובתהלים כתיב (תהלים קלט טז) גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם ועל ספרך כלם יכתבו. כמו באמור אל הכהנים, בכל המועדות כתיב יום. בפסח כתיב (ויקרא כג ו) ובחמשה עשר יום ובעצרת כתיב (ויקרא כג כא) וקראתם בעצם היום הזה ובעשור כתיב (ויקרא כג כז) אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפורים הוא והיינו דכתיב (תהלים קלט טז) על ספרך כלם יכתבו מה ימים יוצרו בכל המועדות לא אחד כלומר חוץ שלא נזכר כפ' אמור אל הכהנים שלא נזכר שם יום אחד ובפנחס אחד והיינו דאמרינן בבראשית רבה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד זה ר"ה ויום הכפורים ולכך קרינן לו ולא אחד בהם בא' וקרינן בו' ולו אחד כלומר שלו הוא יום הכפורים ואין השטן יכול לקטרג: