ספר חסידים/קסז
ספר חסידים קסז
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
מי שבא על אשת איש אם בא לשאול היאך יעשה תשובה אם בא על אותם שחייב כרת במסכת חגיגה משים חילוק מתי מעוות לא יוכל לתקון ומתי יועיל תשובה ומאותן שמועיל להם תשובה ואמרו חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן הרי יש לו לעשות תשובה דבר השקול למלקות או לכרת ואם בימות החורף הוא כשבא הקרח אם רצה בנהר ישבר הקרח וישב במים עד פיו או עד חוטמו כפי שעה שדבר עמה על העבירה עד שעת גמר העבירה. וכן יעשה תדיר כל זמן שיש קרח ובימות החמה ישב בחפירה שנמלים שם ויסתום פיו או בכלי ששם הנמלים ויהא לו אח"כ כלי מלא מים שירחוץ בו ואם העת באותן ימים שאין קור וחום יתענה ורק בלחם ובמים יאכל בערב. כי בראובן נאמר ששב לשקו ולתעניתו אע"פ שעדיין לא הודה יהודה כי עדיין לא עשה מעשה תמר ולמה במים אמרו במדרש ק"ל שנים היה אדם הראשון יושב במים עד חוטמו להתכפר על שחטא בעץ הדעת שנגזרה גזרה על כל הדורות ואם עוד גופו נתחמם בעבירה יתקרר ויתענה עד שיוכל לישב במים בעת קרח או כשיש נמלים ודבורים ובעת החמה עם הנמלים ויקשור פיו בבגד וגם נחיריו פן יכנסו בו ואם עבר על חייבי כרת וילדה או בא על א"א בלא אונס או על אשת כהן אפילו באונס הרי אסרה על בעלה או אם ילדה והוליד ממזר זה היה מעשה והורו לו ועשה בנמלים ביום ובלילה היה שוכב על הארץ בימות החמה כדי שיעלו פרעושים עליו ונקל זה בעיניו והלך ערום במקום כוורת דבורים ועקצו בו עד שהיה נפוח וכשנתרפא הלך עוד שם. כך עשה פעמים רבות כמה שכתבנו ואם חטא הרבה פעמים באשה צריך הרבה שנים לעשות כמה שכתוב כאן ואם הוליד ממזרים הרי אמרו ממזרים לא חיין. ומעלין עליו כאילו שופך דמים וכן מי שבועל ארמית וילדה ממנו או אותו שכתו' למעלה אל יאמר הרי אמר רב יהודה באותה אשה באותו מקום באותו פרק אקיים זה כי שמא האשה תחפוץ להזדקק ויהיה לו חטא ולא אמרו שיביא אדם עצמו לידי עון. מי שבועל ארמית או שפחה אם בעל אפילו פעם אחת יצום שלשה ימים לילה ויום רצופים שלא יאכל לא ביום ולא בלילה כן יעשה ג' שנים ואם רוצה יעשה ג' פעמים ג' ימים וג' לילות בשנה אחת ודי לו. ואם יהיו לו בנים ממנה ועובדים לע"ז יש לו לעשות עוד דין אחר עמו. ואל אמר אדם והלא שמשון הגבור בעל ארמית והקב"ה עשה לו נסים כגון מן הלחי כי יש לומר שמשון היה דוחקן וגיירן וכן הוולדות. אסתר אמרה וכאשר אבדתי אבדתי ואמרו שכן אמרה כאשר אבדתי ממך שעד עתה הייתי אנוסה מכאן ואילך שיש לי להמציא גופי לו שיש לומר אתרצה לך כדי שישמע' אלי וכיון שבעבור היהודים יש לו לחטוא לכך צותה וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום לכן אם בא לפני חכם לשאול היאך יעשה שיתכפר לו יש לו להורות שיצום ג' ימים ושלשה לילות רצופי' ואם ילדה ממנו בנים ובנות עובדו' לע"ז אע"פי שלא נתכוון להוליד כיון שיודע שהשוכב עם אשה היא מתעברת צריך לקבל דין על זה שבכל השנה מאותן הימים שיתענה שלשה ימים ושלשה לילות רצופים. וכן מי שיש לו כדי פרנסתו ולוקח אשה שאחיה רשעים ורוב בנים דומין לאחי האם הרי עתיד ליפרע ממנו שגרם שבניו רשעים ועל כל אלה נאמר מעוות לא יוכל לתקון וכתיב (הושע ה ז) כי בנים זרים ילדו. ואם יאמר אדם מ' יום קודם יצירת הולד גוזרים לו איזה אשה יקח ומה פשע אם לקח אשה שאינה הוגנת לו והלא נגזר עליו א"כ לא יהיה אדם חייב על העריות אלא הרשות ביד אדם על העריות. וגם על שכבת זרע שאדם מוציא בעבירה כששב יש לו להורות שישב בקרח במים לפי שאמרו כל האוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם או שמשים ידו על טבורו למטה כאילו שופך דמים שהרי דור המבול חטאו בשכבת זרע לכך נידונו ברותחין. ואין לומר כיון שברותחין קלקלו ברותחין נדונו א"כ השב מאותו עון כן יעשה לו שכיון שמעצמו משים על לב ושואל תשובה אין להורות לו שימית עצמו וכתיב (עמוס ה ד) דרשוני וחיו. אלא ישב במים קרים וגם לא ילך בטיולים שמביאים לחטוא בנשים. כי שחוק וקלות ראש מרגילין אדם לערוה. אם חטא בסתר שלא לפני אדם אלא אותה אשה שחטא עמה יודעת כשעשה תשובה יש לו בחכמה לעשות שאותה אשה תדע שעושה תשובה ולא אחרים ולא ידבר עמה. ואם ידוע לרבים שחטא צריך שידעו רבים בתשובתו. ואם ידעו רבים שחטא ואין ידוע עם איזה אשה אל יודיע שם האשה ואם חטא עם שפחה ששומרת את התורה אין לה בושת. הנה אמר בקורת תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה לפי שכבר אמר בעבד עברי רבו מוסר לו שפחה כנענית לפיכך אחד שבא על שפחה כנענית אינו לוקה. וכן יפת תואר התיר הכתוב כשלקחה הרי היא בידו ואינו לוקה שלא יאמר אחד מותר לכתחלה ואחד לוקה ועושה כענין הזה: