ספר חסידים/קסד
ספר חסידים קסד
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
אדם שהיה הולך בספינה או במדבר שאר העם נוצלו והוא לא ניצל או שלהם ניצול ושלו נאבד הוא לוקה והם אינם לוקים ראוי לגרוע מעונותיו. ואם הצער שאדם מקבל שקול כנגד עונותיו הרי נתכפרו עונותיו והזכיות במקומם עומדות ואין מחלפין עון בזכות שאין עבירה מכבה מצוה. ובלבד שהצער שקיבל לא יהיה לדבר עבירה כגון שרואה אשה ומצטער עליה שאינה שלו ועיניו גרמו לו. ועוד בושת יש לו לתבעה אולי לא תחפוץ היא או ירא שמא תודיע בושתו לבני אדם וכן צער של גניבה שיבוש מבני אדם וצער בשביל עבירות שנמנע בשביל בושת בני אדם ואינו יכול לעשות מה שלבו חפץ כי אז עונשו גדול ביותר אבל אם קבל עליו צערו בשביל הקב"ה כגון שמונע משעשוע בניו ובנותיו שישמע שבוכין ואשתו מגדלתן והוא מצטער שבוכין ואינו עומד בשביל שעוסק בתורה ואינו הולך לטייל עם בניו וילדיו על זה יקבל שכר על זה הצער וצער של גיהנם ממעטים לו וכן צער אשה רעה ואינו חוטא ודקדוקי עניות ואינו עושה עולה. וצער יסורים בגופו או במיתת אוהבים או שמצטער על צער אויביו ושל צער אחרים הכל מחשבים לו כנגד צער גיהנם כנגד עוונותיו שנא' (ישעיהו מ ב) כי נרצה עוונה וכתיב (ישעיהו מ ב) כי מלאה צבאה ויש עבירות שאעפ"י שלוקה בעולם הזה ילקה בגיהנם כגון ירבעם שהחטיא. וכל שהחטיא את הרבים אין לו חלק לעוה"ב וכגון אותם שמונעים אחרים מלזכות. אלו בני עלי בעולם הזה. ואם תאמר מאחר שכתיב (שמות כ ה) פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים והלא לבני עלי כמה דורות. דהא רבה ואביי היו אחר כמה דורות. ועוד לא אחזו מעשה אבותיהם בידיהם אלא אם אדם חוטא פעם אחת נפרעים ממנו ארבע דורות ואם שונה בו או עושה חטא אחר נפרעים ממנו ח' דורות ואם שילש בו או עשה שלש עוונות הרי נפרעים ממנו שנים עשר דורות בני עלי שלשו רבעו וחמשו וחטאו הרבה פעמים ועדיין העון על הדורות ואם תאמר למה העון על הצדיקים שאין אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם עוד גדולה מזו הרי אמרו נולד בשבת ימות בשבת ומה חטא הילד שחללו עליו את השבת הרי אמרו על כרחך אתה נולד אלא אמרו ע"ז מכה לפניה ולאחריה כמו שדרשו מוירדוף עד דן. וכ"ש מזה טובה שעושה לפניה ולאחריה אילו זכה הילד אח"כ. למה לא עמד לו זכותו מקודם שלא יולד בשבת וגם לזרע עלי הצדיקים שלא קפץ זכותם אחורנית שלא יגזור גזירה רעה מתחלה עליהם וכן לכל בני אדם הראשון ועוד מאחר שלא תפשו מעשה אבותיהם בידיהם למה יהיו נפרעים מהם מפני שאמרו צדיק ורע לו צדיק בן רשע והלא אין אוחז במעשיו. אלא אם יש צדיק שנהנה מאביו או מחפה עליו הרי זה גוזל בשביל בניו הרי יתכן שבניו ישאו בעונו אבל אם עבירה אחרת עשה האב להנאת גופו שאין לומר בשביל הבן עושה הרי למה הבנים מקבלים עונש. הרי אמרו הבועל ארמית לא יהיו בניו תלמידי חכמים ואם הוא חטא הם מה חטאו הרי תדע לך שכל אדם זוכה לבניו בה' דברים כמו שאמרו מי שמכבד תלמידי חכמים וכו' לכן מה ששמח האב שהוא רשע על כן הבנים נכשלים מפני מה רבה ואביי שהם מבני עלי מתו מפני שנגזרה גזרה אם לא היו נזכיות גדולות לא ינצלו אע"פ שהוא זכאי שנא' (יחזקאל יד יט) או דבר אשלח על הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה ונח ודניאל ואיוב בתוכה חי אני נאם ה' אם בן אם בת יצילו המה בצדקת' יצילו נפשם הרי הצדיקים שבצדקתם לא יצילו רק את עצמן דכתי' אלהי שלח מלאכה וסגר פום אריותא ולא חבלוני כל קבל דקדמוהי וגו' אם לא שנמצא זכות אע"פ שלא חטא לא יועיל וכן צוה לירמי' שלא יקח אשה ולא בנים להוליד שם כי נגזרה גזרה רעה שם להמית בנים ובנות אבות ואמהות ולא אמר ירמיה הלא אני צדיק ולמה לא יחיו בני אלא כשנגזרה גזרה אם לא יהיה זכות גדול לא ינצלו לכך אל תתמה על דור המבול וסדום שמתו הקטנים כי מה חטאו שמתו אלא שנאמר גזירה היא שאם לא יהיה זכות מרובה וגדול לא ינצלו אפילו הם לנפשם. ועוד אמר פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה ולמה לא יחזק לבם כדי שלא ינחם שלא ישובו כמו שנאמר (שמות ז ג) ואני אקשה את לב פרעה וכמו כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו אלא למדת הדין יש פתחון פה שאומרת לפני הקב"ה אפילו אם היו עושים כל זכיות שבעולם אין להם שכר מן הדין שהרי אם היו גבורים או חיל של מלך עומדים על אדם בחרב וכלי זיין ואומרים לו אם לא תתן לנו כל מה שבידך נהרוג אותך הלא נותן לו כל מה שיש לו ויותר כדי שיחיהו וכן אם אדם רוצה לעבור עבירה והיו עומדים עליו בחרבות או בלא חרב עומדים עליו לא היה חוטא בשביל הבושת וכל שכן בשביל שלא יכוהו וכן כל עבירות וכל זכיות אם בשביל חרב שלא ימיתוהו או מפני הבושת ימנע. ועוד כמה אנשים סרים למשמעת מלך בשר ודם ונהרגין וכי יתן להם שכר אחרי מותם וכמה וכמה הולכים לשלל שלל ונהרגים ומוסרים את נפשם בשביל דבר מועט אלא שמפחד המלך לוחמים ומתים במלחמה ומה שכר להם על כך וכל שכן שאם מלך מלכי המלכים מלך עולמים מצוה מצותיו שראוי לעבדו מאהבה. ואם מפחד עושים זכיות ומיראתו שהם יראים מפורענות בעולם הזה שלא ימית אותם ואת בניהם. או שלא ילקו ביסורים או שלא ידלדלו או שלא יבא עליהם את התוכחות ואת האלות ויראים מגיהנם או שלא ייטיב להם בגן עדן או בעולם הזה ולכך יראים מן הדין אין להחזיק טובה להם בשביל מה שעושין לפי שאין אדם יכול להשיב להם ולהצילם מגיהנם ומה שעושין מפני שיראים אותך הם עושים. אבל כשאדם עובד האלהים מאהבה על מנת שלא לקבל פרס. אפילו מדת הדין שהוא השטן מליץ טוב עליו שנאמר (איוב א ט) החנם ירא איוב אלהים אבל אם הוא חנם כלומר על מנת שלא לקבל פרס אז מן הדין ראוי להטיב לו בין בעולם הזה ובין בעולם הבא: