לדלג לתוכן

ספר חסידים/קנח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים קנח
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

יראת ה' שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפוכות שנאתי. תחלת חכמה יראת ה' ודעת קדושים בינה. יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצורנה הולך בתומו ירא ה' ונלוז דרכיו בוזהו. ביראת ה' מבטח עוז ולבניו יהיה מחסה. יראת ה' מקור חיים לסור ממוקשי מות. טוב מעט ביראת ה' מאוצר רב ומהומה בו. יראת ה' מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה. בחסד ואמת יכופר עון וביראת ה' סור מרע. יראת ה' לחיים ושבע ילין בל יפקד רע. עקב ענוה יראת ה' עושר וכבוד וחיים. אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום. אל תהי חכם בעיניך ירא את ה' וסור מרע ירא את ה' בני ומלך ועם שונים אל תתערב. שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל. הרי י"ח יראות כנגד י"ח מיני טרפות לומר אפי' נוטלים חייו של אדם אל ימרוד במי שממית ומחיה שאם תאבד חייך בעבורו הוא יחיה אותך ואם תחיה אותך במקום שאתה מחויב לעזוב חייך להתקדש בשמו הוא יטול חייך ומי יצילך מידו ולפי שהחיים תלוים בי"ח מקומות בגוף נקרא חי. חיות האדם שכל זמן שאין חיבול בהם הוא יכול להחיות ועוד י"ח ירא' כנגד י"ח מקומות שהחיות תלויה בהם שאם תירא הקב"ה הוא ישמור חייך. וזהו שנאמר (משלי יד כז) יראת ה' מקור חיים לסור ממוקשי מות. כשרצה אברהם ליטול חיות בנו יצחק אז נקרא ירא ה' שנאמר (בראשית כב יב) כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך וגומר. י"ח ירא' כנגד י"ח ברכות שבתפלה ואם תאמר חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח אין בו ברכת ה' ברכת ולמלשינים כנגדו ואם תאמר בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישולם כנגדו מגן שפותח בברוך ולמה נקרא כנגד ברוך יראת ה'. לפי שכשיתפלל אדם צריך שיעמוד ביראה שנאמר (תהלים ב יא) עבדו את ה' ביראה וכתיב (תהלים עב ה) יראוך עם שמש עם דמדומי חמה תפלה. ועוד למה כנגד יראת ה' ברוך ה' שלא ירוץ בתפלה כאלו שמח אם היה כבר מסיים אלא בכל תיבות יחשוב לתת בלבו כונה בכל מה שמוציא מפיו הלא יש לך לחשוב אם יש לך דבר להתחנן ולבקש מאת המלך שהוא בשר ודם הירצך או הישא פניך אם תמהר דבריך לפניו. ולא מבעיא שלא יעשה חפצך אלא שיאמר אין אתה אלא מתלוצץ ויגרש אותך מפניו ואל תחשוב ממליך מלכים פחות מן המלכים אשר תחתיו ואם באת להללו ולשבחו דע כשאתה מתאוה לשבח קול נעים ושיר של שבח אם היו מרצים ומאהבים בלא ניגון ומי מקובל היה. לפיכך אין לעשות במהרה אלא במשך ובקול נעים ובקול רם שנאמר (עזרא ג יב) להרים קול בשמחה אמרו כשהיו מהלכים בעזרה היו הולכים עקב בצד גודל שלא יהיה כמשאוי עליו מלאכת ה' וע"ז נאמר ותהי מרוצתם רעה וגבורת' לא כן לכן ברא הקב"ה קריאת הגבר ללמוד ממנו דוגמא שנאמר (איוב לה יא) מעוף השמים יחכמנו ואתה לא יתכן שאם אתה דובר לפני מלך ב"ו לא ירוצו דבריך ואם תשורר להנאתך תמשוך בקולך ואיך תרוץ לפני ממ"ה לכן תברכהו בקולך ואל תעשה כאילו חובה לך שיצאו מפיך לא כן אלא כשתאמר דברי בקשות תאמר בדרך תחנונים שנאמר (משלי יח כג) תחנונים ידבר רש כי כשאדם מתחנן לפני שליט אינו מריץ דבריו ועל כל דבר משים לב שלא יטעה בדבריו וקודם שמתחנן לשליט או למלך עורך דבריו על הסדר שלא יגמגם ושאל ישכח ושלא ידלג אות. כך תעשה אתה שנאמר (איוב לו יט) היערוך שועך לא בצר ואומר קחו עמכם דברים וכשתאמר ברכות ושבחות תעשה כאלו אתה עומד לפני מלך והוא אומר לך השמיעני את קולך ואל תרוץ דבריך ואל תמהר להוציא דבריך מפיך ואם תצטרך לפרנסה אל תשים לבך רק לאותה ברכה כמו לברכת השנים או אם יש לך חולה אל תשים לבך רק לברכת חולים מפני שאומרים עליך למעלה זה פלוני סבור שאינו צריך אלא לזאת לכך תכוין בכל הברכות שהרי שמנה עשר יראת ה' להיות לפניו ביראה על כל הברכות ואל תשים כוונת לבך רק לבקשות כי עיקר הכוונה לברכות ולשבח שכן אמרו יכוין בכולם ואם א"א יכוין בברכת אבות או בברכת הודאה שאם תכוין רק בבקשות אז יהיה למעלה שוטנים שאומרים אין ראוי לקבל תפלתו שבכבוד המקום אינו חושש לבקש בכוונה ובדרך תחנונים ואיך נעשה רצונו שברצון נפשו מכוין ולא בשבח לכך טוב להתפלל ולכוין בשמחה ובכבוד להקב"ה להתפלל בכונה שלא תדבר עם אדם קודם שתעמוד בתפלה אלא אמור דברים המכניעים את הלב תחלה ברחמים וכשתתפלל תוסיף על כל ברכה וברכה מעניינה לצרכך כי ביותר הם מכינים את הלב. ואם לא תוכל להוסיף לפי שהקהל סיימו קודם תוסיף באחת או בשתים כדי שלא תצטרך למהר בברכה אחרת ככל מה שכתבנו בסדר התחינה תוסיף ואם לא תוכל להוסיף חקור לך אחר ניגונים וכשתתפלל אמור אותן באותו ניגון שנעים ומתוק בעיניך באותו ניגון אמור תפלתך ותתפלל תפלתך בכוונה וימשוך לבך אחרי מוצא פיך לדבר בקשה ושאלה ניגון שמכין את הלב לדברי שבח ניגון המשמח הלב למען ימלא פיך אהבה ושמחה למי שרואה לבבך ותברכהו בחיבה רחבה וגילה כל אלה הדברים המכינים את הלב. למ"ד זה למה נקרא למ"ד על שם למען ילמדך ליראה ולכך אמר דוד באות למ"ד לימוד היראה לכו בנים שמעו לי יראת ה' אלמדכם למה אמר בנים לפי שאינו דומה מי שילמד בילדותו ללומד בזקנותו כי הבן שהנהיג אותו אביו מילדותו מעשים טובים דומה למי שרגיל לילך במדבר ויודע ומלומד לנטות לבא בעיר. וכן דומה למי שרגיל לילך בספינה בים ויודע להטות הספינה לבא למחוז חפצו ומי שאינו יודע לילך ילך אנה ואנה שנאמר (קהלת י טו) אשר לא ידע ללכת אל עיר ועוד דומה המלומד בילדותו לחמה לבנה כוכבים ומזלות שדרך ישר הם הולכים שנאמר (שופטים ה לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו וזהו שנאמר (מלאכי ג כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה לכך נאמר לכו בנים וגו' יראת ה' אלמדכם זה לימוד סוד היראה למ"ד גדול מכל האותיות כי לימוד היראה גדול מן הכל שנא' (דברים ה כה) מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו' הרי לפניו גדול מן הכל כך גדול למ"ד מכל האותיות ושמה גדול מכל וכתיב (תהלים קיב א) אשרי איש ירא את ה' במצותיו חפץ מאוד: