ספר חסידים/נב
ספר חסידים נב
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
כללו של דבר ילך אדם במדה בינונית שבכל דעה ודעה עד שיהיו דעותיו מכוונות לאמצעיים וזהו שאמר שלמה וכל דרכיך יכונו שלא יאמר אדם הואיל והקנאה והתאוה והכבוד דרך רעה ומוציא את האדם מן העולם אתרחק מהן ביותר לצד האחרון עד שלא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ידור בדירה נאה ולא ילבש מלבושים נאים כי אם השק והצמר קשה וכיוצא בהן כגון כומרי אדום גם זהו דרך רעה היא ואסור ללכת בה וחייב אדם להתרחק ממנה והמהלך בדרך זו נקרא חוטא הרי הוא אומר בנזיר וכפר עליו מאשר חטא על הנפש ואמרו חכמים נזיר שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא וצריך כפרה המונע עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה לפיכך ציוו חכמים שלא ימנע אדם עצמו אלא מן הדברים שמנעה תורה בלבד ולא יהיה אוסר עצמו בשבועות ובנדרים על דברים המותרים אמרו ז"ל ועוד לא דייך מה שאסרה תורה אלא שאתה אוסר עליך דברים אחרים ובכלל זה אותם המתענים תמיד אינם בדרך טובה וכן אמרו המסגף עצמו בתענית נקרא חוטא שמא יצטרך לבריות אבל אדם שיצרו מתגבר עליו מותר לסגף עצמו ולהכניע את יצרו והסופרים והמלמדים והפועלים אסורים לסגף עצמן כדי שלא ימעטו ממלאכתן ולו היה הקב"ה חפץ בתענית היה מצוה לישראל אך לא שאל מאתם אלא שיכניעו עצמן ליראה מפניו שנא' והאלהים עשה שייראו מלפניו: