לדלג לתוכן

ספר חסידים/כב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים כב
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

מי שחטא בדבר אחד ואחרים נחשדים צריך לומר אני הוא שחטאתי כדי שלא יחטאו העולם על ידו שיהיו חושדים הכשרים ואם הוא בחבורת בני אדם ונעשה דבר אחד שלא כהוגן ולא נודע מי החוטא צריך שיאמר אני הוא שחטאתי אעפ"י שלא חטא ועל ידי שיתודה החוטא לא יבוש כמעשה דרבי מאיר. מעשה באשה אחת שבאת לבית מדרשו של ר' מאיר אמרה להם אחד מכם קדשני בביאה עמד רבי מאיר וכתב גט כריתות ונתן לה ואף המתודה על אחרים יכול לומר חטאנו ולכלול עצמו עמהם לפי שכל ישראל ערבים זה לזה ואם ראה בני אדם חוטאים ולא מיחה בידם צריך להתודות אעפ"י שהוא לא חטא וכשהוא מתודה יזכור כל עונותיו כהוייתן ואם אינו שב ממקצת עונותיו יאמר אתה יוצרנו ואתה יודע יצרנו ואתה תכניע יצר לבבנו ומול ערלתנו שלא נקשה עוד ערפנו: