ספר הקנה/א

עניין יראת המקום

תחילת המצוה שבמצות הוא צריך האדם להאמין שה' אלהינו הוא ד"ו פרצופים תורה שבכתב ותורה שבע"פ אשר על ידם יצאנו ממצרים בגזירת הגוזר ומהם קיבל משה התורה והם השכר והעונש ואנחנו חייבים ללכת בדרכיו ולשמוע בקולו. ומה שאמר אנכי ה' אלהיך העטרת מכרזת ההיקף וסדרו כאשר סדר להם ביחוד. והוא שאמר שמע בחסד ישראל בפחד ידו"ד בתפארת אלהינו נצח הוד ידו"ד יסוד אחד הוא מלכות. וצריך להאריך בד' של אחד עד עלות דרך אשר ירד על הארץ.

והנה האזהרה שכל ההיקף וכל הפרדס אין בהם חילוק רשויות רק הכל רשות אחד אך עילת העילות משם הכח והממשלה לא שייך שם לא חשבון ולא מאמר ולא זמן, שאין לך אות בתורה או קוץ או תג או נקודה או טעם להרמיז אליו, והש"י הזהיר את ישראל לעבדו בג' עניינים בלב ובנפש ובממון, ועל שיש אדם שממונו חביב עליו מגופו הזהיר בממון, ויש שגופו חביב עליו מממונו לפיכך הזהיר עליו בגוף שנאמר בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. ומעשה בר' עקיבא שבא לידו מצוה זו שעל זה נאמר את ה' אלהיך תירא שהם הד"ו פרצופים למען ייטב לך והארכת ימים, ואמר ר' עקיבא: כל ימי הייתי מצטער על דבר זה בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך ועכשיו שבא לידי ואקיימנו.

א"ל רבי, כתיב לי הכסף ולי הזהב וכתיב ויפח באפיו נשמת חיים וא"כ הנפש והממון פקדון אצלו מהש"י ולקח פקדונו, למה יהיה לו שכר בזה? אמת הדבר אם היה שלו ומסרם ביד האויבים לכבוד קונו יתן לו שכר, אבל עתה הש"י לקח את שלו.

א"ל בני, אל תדבר גבוהת כי היה באפשר לו עתה להחליף כעניין ועמי המיר כבודו בלא יועיל ולהיות לו נפשו וממונו ולא עשה כן, א"כ שכרו הרבה. האמת עבודתו מאהבה נדבק במדה הנקרא אהבה אהבת עולם אהבתיך והעובד מיראה נדבק במדה הנקראת יראה מה ידו"ד שואל מעמך כי אם ליראה א"ת ידו"ד כלומר