ספר הפרנס/תא
שלשה שאכלו כאחד אחד מפסיק לשנים מאכילתו כדי לזמן עם השנים אבל שנים אין חייבין להפסיק מאכילתם כדי לזמן עם האחד וכשהיחיד מפסיק מאכילתו פוסק עד ברכת הזן ואז הוא גומר אכילתו ואז גומרים ברכת המזון ולאחר שיגמור הוא את סעודתו מתחיל הוא בברכת הארץ דהיינו למקום שפסק וא"צ לזימון כי כבר יצא עמהם ובה"ג כתב שאם השנים רצו לעשות לפנים משורת הדין אם האחד רוצה לצאת גם המה מפסיקין סעודתן ומזמנין עליו עד הזן וגומר איהו ברכת המזון וניפוק והם חוזרים ואוכלים וגומרין סעודתן ומברכין ומתחילין מתחילת ברכת הארץ: