ספר הפרנס/שנח
סדר חליצה כך הוא קוראה וקורא חולצת ורוקקת וקוראה והעומדים שם אומרים חלוץ הנעל ג' פעמים ואעפ"י שקימ"ל דמצוות חליצה קודמת בדורות הללו אין כופין אותו לחלוץ אלא מטעינין ליה למימר חלוץ לה ואח"כ יתנו לך ממון כך וכך ובשביל כך אינה חייבת ליתנם לו ואי לא מצינין להטעותו שבקינן לי' ולא עבדינן ליה כפיה אא"כ הוא מאותן הנמנין שכופין להוציא ואפילו יש לו אשה אין כופין אותו לחלוץ אחרי זאת ראו רבותינו שבקהילות שהי' הדבר בא לעיגון בנות ישראל ונתקבצו כל הרבנים והגדולים והסכימו והתקינו תקנה כל תימוט וכתבו וחתמו שהיבם לא יהא רשאי לעגן היבמה כי נכסי מלוג שלה אין לפחות לה והנכסים שבאו לה מחמת בעלה קרקעות או ספרים נחלת אבותיו יסדרו ביניהם בלי תיסוב נחלה מבית אב ואם הם מקנתו או אחוזתו יחלקו לפי ראות עיני חשובי הקהל וכן המטלטלין יש לסדר לפי דעת חכמי הקהל ולא יטו מדבריהם ימין ושמאל. ואין לפחות היבמה יותר מדאי ויחלוץ [ויפטור] ויפייס ליבמתו בלי איחור וחימוץ המצוה: