ספר הפרנס/שמז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נתקדשה היבמה לאיש אחר קודם שחלצה מפין הזר לגרשה בגט ויבמה מייבם או חולץ ואם היבם כהן וגרושה אסורה לו חולצה והזר שגירשה מן האירוסין [אם] חזר ונשאה אחר שחלץ לה יבמה אין מוציאין אותה מידו אבל אם גרשה מן הנשואין וחזר ונשאה אחר שחלצה מוציאין אותה מידו אבל יבמה שילדה וולד שלא כלו לו חדשיו ומת תוך ל' יום ודינה שתחלוץ מספק אם היא נתקדשה לאחר קודם חליצה חולץ לה יבמה ותשב עם בעלה ואם נתקדשה לכהן שהוא אסור בחלוצה אין היבם חולץ לה לפי שאין אוסרין לכהן אשתו מספק דבריהם אבל אם גרשה הכהן או מת חולצת מיבמה ואח"כ תינשא לאחרים לכתחילה: