ספר הפרנס/רצא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אם נאבד הסכין או נפגם מותר לומר לגוי לתקנו או להביא אחר דרך מבוי או כרמלית ולא דרך ר"ה כי לא התירו אמירה לגוי לעשות מלאכה אלא בדברים שאפילו לישראל אין בו איסור כ"א מדברי סופרים ודווקא לענין מילה התירו לפי שהיא עצמה דוחה שבת. אבל מצוה אחרת כגון ס"ת אסור לומר לגוי להביאה ואם מל בשבת ונשארו ציצין המעכבין את המילה חוזר לאחר מכאן בו ביום וחותך אותם אבל ציצין שאין מעכבין אינו חוזר אלא כל זמן שהוא עסוק במילה: