ספר הפרנס/רלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כהן מטמא לאשתו ולאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו ולאחותו הבתולה מאביו ולא ארוסה ונשואה ואין מטמא לאחותו הבתולה מאמו ולא לקטן (דקים) [דלא קים] ליה שבא חדשיו תוך ל' יום דהוי נפל ואין מטמא לאחיו מן האם ולאותן שהוא מטמא להן נשאר אצלן בשעת מיתתן ולאחר מיתה נוגע בהן לבל מילי כישראל ונושאם לבית הקברות ומלוה אותם עד סמוך לד' אמות משאר קברים שלא יטמא מהם וחוזר לאחוריו ועל כולן מתאבל אפילו [על] אחותו נשואה מאמו: