ספר הפרנס/רכג
מי שמת לו מת ואפילו שעה אחת קודם הרגל בטלה הימנו גזרת ז' ואפילו לא קברו ישראל שהיו דואגים דלא יספיקו לקוברו קודם הרגל וה"ג ג' ימים או ו' ימים לפני הרגל הכל דין אחד שבטלה הימנו גזירת ז' ורוחץ בערב אחר תפילת המנחה וכן יעשה כשחל ז' או ח' שלו ערב הרגל לפי שאו ניכר ממש שמפני כבוד הרגל הותרה לו הרחיצה דאע"ג דשאר בני אדם רוחצים בהשכמה לכבוד הרגל הרי כאן היכר בדבר וזהו פי' צריך להמתין עד הערב אב"י העזר"י [הגה אבל רבינו כתב דיש נוהגים היתר בז' או בח' ערב הרגל לרחוץ בבוקר כשאר העם וכתב שאין לנו להנהיג אותה חומרא אבל בה"ג כתב דאסור לרחוץ עד דעייל רגל וכן רבינו משה ב"ר מיימון וכן רש"י וכן מצא טהר"ם בתוס' ריב"ם שכתב לפני ריב"א וכן ר' אבנר ומור"ר מאיר זצ"ל אחרי שרבותינו הניכרים אוסרים עד הלילה ע"כ נכון להחמיר ואעפי"כ נהגו העולם להיתר עכ"ל עכ"ה] והרגל עולה לו עוד לז' הרי כאן י"ד ולאחר הרגל מונה עוד ט"ז ימים הרי כאן ל' ואינו רוחץ בהן אעפ"י שרחץ ערב הרגל כבר זהו דין של ר"ה או יוה"כ או פסח או עצרת אבל סוכות עולה לז' ושמיני עצרת ז' וז' קודם החג הרי כ"א יום ומונה עוד ט' ימים אחר החג להשלים ל' יום וכן מת שעה אח' קוד' ר"ה הרי ז' ור"ה ז' וז' ימים שבין ר"ה ליוה"כ ויוה"כ עצמו עוד ז' הרי כ"ח ומונה עוד ב' ימים אחר יוה"כ הרי ל' יום [ הגה"ה פסקו מקצת גאונים מדגרסינן פ' אלו מגלחין אדברי' לי' ר"פ לרב איוויא סבא ודרש יום א' לפני ר"ה ור"ה הרי כאן י"ד ימים משמע מדנחית לחשבון ופירש הרי כאן י"ד מכלל שצריך להשלים ל' כולם על אלו י"ד יום ואת"ל דיום הכפורים מבטל הכל ומותר לגלח ערב יוה"כ א"כ מה לו לומר הרי כאן י"ד דל ר"ה מהכא תיפוק ליה דהוי ליה יותר מז' ימים קודם יוה"כ ומטעם זה פסקו דאין יוה"כ מבטל ממנו דין ל' אלא לפי חשבון וטעמא דתרי הפסקות בחד אבילות לא עבדינן דליכא ז' כאורחייהו ולא שלשים כאורחייהו אכן ה"ר זרחיה הלוי כתב שדעתו בדברי המתיר לגלח ערב יוה"כ ואם בטל ז' ימים קודם הרגל גזירת ל' מפני יום א' או מקצת יום שחלה עליו גזירת ל' ב"ש זה שחלה עליו גזירת שלשים ח' ימים ואין אנו חוששין אם לא קיים גזירת ז' שהרי כבוד הרגל מפסיקו ומותר לגלח עיוה"כ משום כבוד יוה"כ דאם מי שקברו אחר ר"ה הותר לגלח עיוה"כ שהוא ז' כ"ש זה שקברו לפני ר"ה וביון שהותר לו לגלח עיוה"כ בטלה גזרת ל' לגמרי וכן הקובר מתו קודם יוה"כ מותר לו לגלח ערב החג ע"כ וכן פי' רבינו שמשון דהא דאמרינן הרי כאן י"ד נפקא מינה שמיד לאחר ר"ה יש לו דין שבת שלישית שיושב במקומו ואין מדבר כדתניא התם וכן ריב"א פי' דנפקא מינה לענין שמועה רחוקה וכן פסק באו"ז בשם רבינו יב"ם מפראגא וכ"כ רבינו פרץ מצרפת שנוהגין כן הר' ר' יצחק ורוב הגדולים וכן פי' מהר"ם זצ"ל וכתב דלא דמי ליום א' לפני החג וחג ושמיני שלו דאמרינן דהוי כ"א יום ולא אמרינן הרי יש ח' ימים לפני שמיני עצרת וליבטל מניה ל' כל גזירת ל' דהתם לא קיים כלל גזירת ל' דאע"ג דברגל עצמו אסור בגיהוץ ותספורת הא לא אסור משום אבילות [הלכך] לא בטלה מניה גזירת ל' לגמרי וכנ"ל ופי' הא דאמרינן הרי כאן י"ד יום נפקא מניה לענין שלילת הקרע ולאחותו כו' אי נמי לענין שאילת שלום כו' עכ"ה]: