ספר הפרנס/קעג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שיש לו טינוף על בגדיו בשבת מקנחה בסמרטוט ואין נותנין עליו מים אבל אם אין שם טינוף רק תינוק הטיל בו מים אז אין נתינת המים טהורין עליו קרוי כיבוס ומותר לעשות רק שלא יסחוט הבגד ועוד שהוא במקום מצוה ללכת בבגדיו להתפלל ואם ברזא התחובה בחביות כרוכה במוכין אסור למשוך היין באותו ברזא [הג"ה בספר המצוות פסק דדווקא כשיש כלי תחת החביות שאין היין הולך לאיבוד אבל אם [אין] כלי תחת החביות ומה שניסחט מן הברזא הולך לאיבוד אז מותר למשוך בברזא ורבינו שמואל אוסר עכ"ה] ומשקה של שקדים כתותים מע"ש מותר לסננו דרך סדין או מטפחת בשבת ומסננין יין מפני הקמחים דרך סודר לתוך הכלי בשבת ובלבד שלא [יעשה] גומא בסודר לקבל היין ויין עבור אסור ובשעת הגיתות שכולן עכורין מותר: