ספר הפרנס/קסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אין הסוס יוצא לר"ה בשבת עם האוכף שעליו ולא החמור במרדעת שעליו אא"כ קשורין עליהן מע"ש ואסורין להסיר מעליהן האוכף או המרדעת בשבת ואפילו בביתו וכ"ש להשים עליהן אבל אם ניצטנן החמור מותר להשים עליו מרדעת כדי לחממו ואסור להעמיד סוס במים כדי לצננו ומותר להוליך הסוס והחמור תוך החצר הנה והנה עד שיפול האוכף או המרדעת מאליהן ואין הבהמה יוצאה בשבת בזוג שבצוארה לר"ה אפילו כשהוא סתום שאין משמיע קול אבל בחצירו מותר כשהוא סתום אבל במשמיע קול אפילו בחצר אסור וה"ה לתרנגול אסור כעין בהמה ואין סוס יוצא בסולם שבצוארו כשיש לו מכה עושים לו כן שלא יכוף ראשו לחכך בשיניו על המכה וכן לא יצא ברצועה שברגליו שעושין לו כדי שלא יחכך רגליו זו בזו בלכתו ולא תרנגולין בחוטין שקשורין בהן לסימן שלא יתחלפו או ברצועות שברגליהן שעושין שלא יברחו ואסור להוליך שני בהמות קשורין בר"ה אבל שאינן קשורין יחד מותר להוליך יחד בידו אחת בשני חבלים ואם הבהמה אחת החבל של פשתן ומבהמה אחרת החבל שלה של צמר אסור לכורכן ביחד בידו אחת ולהוליכם אפילו בחול אפילו אם הבהמות שוות ואם הבהמות משונות שור וסוס אסור לברוך החבלים סביב ידו ולהנהיג יחד אפילו אם התבלין שווין: