ספר הפרנס/קנה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בחופות רגילין לתת היורה מע"ש על הפוטפו"ט שקורין טרייפיי"ר או לתלות בשלשלת וגחלים תחתיה והאש בוערת סביביה ותחתיה ומכסין היורה בנסרים ולפעמים עבדים גוים מחממין אותה בשבת למחר או בלילה אם לא ניתקרר כ"כ שלא היתה ראויה לאכילה דוגמת טעם מאכל בן דרוסאי קודם שחיממה הגוים א"כ אין חששא בחימום שלהם ומותר לאכול זהו דין השוהה. אבל דין הטמנה כשם שרגילין הרבה בני אדם לעשות אפילו אם הקדירה נתבשלה כל צרכו אסור להטמינה ע"ג גחלים או בכל דבר המוסיף הבל אפילו מלח וסיד ופסולת זיתים ומה שנותנין הקדירה על מקום חם בשעה שטומנין אותה או בגומא שחממוה היטיב אין בכך איסור אעפ"י שהוא מוסיף הבל לפי שהוא קבוע אבל כל דבר המוסיף הבל ומטלטל אסור ואסור לתת גחלים תחת הקדירה כשמטמין אותה ואם מצא למחר גחלים בוערות בתוך הדשן שטמן בו את הקדירה אין בכך כלום מאחר שהוטמן בהיתר בלא גחלים: