ספר הפרנס/קנ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נר חנוכה כבתה אין זקוק לה ואין מחויב להדליקה שנית ואסור להשתמש לאורה בכל מלאכה ושלא להרצות מעות ושלא לאכול לאורה וזמן הדלקה לדידן כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר ואם כבתה בליל ראשון מוסיף עליה שמן ומדליקה ויוצא בה וכן יעשה בכל לילה ובליל ח' יעשה לה מדורה בפני עצמה ושורפה ושיעור שמן בנר כדי שתהא דולקת והולכת בזה"ז משקיעת החמה (עד שתיכלה רגל מן השוק) [עד שתעלה עמוד השחר] הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה ולא כלום וצריך להדליקה שנית אבל אשה וודאי מדלקת במקום שאין איש: