ספר הפרנס/סא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בצלים או כרישי"ן שקורין בל"א לוי"ב או שומין ורוצה לתתם בקדירה של בשר וחתך ראשיהם בסכין חולבת או איפכא צריך ס' כנגד טעם שהי' בסכין הבלוע מן הירק והוא דבר מועט ואם חתכו בסכין של גוי אז צריך ס' נגד כל הירק דכולי נעשית נבילה ואפילו בסכין שאינו בן יומו אבל שאר ירקות ועלין של כרישי"ן דהיינו לוי"ב אינם חריפין ומותרים וסגי להו בהדחה. וכן בפסח אם חתכו בסכין שלא הוגעל לוי"ב או שומין והושמו בקדירה הכל אסור התבשיל והקדירה. וכל דבר צונן שחתכו בסכין של נוי בשאר ימות השנה צריך הדחה: