ספר הפרנס/נו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ישראל שלוה ככר מחבירו קודם הפסח מותר לפרוע לו לאחר הפסח וכן ישראל שקנה או הלוה על לחם הכומרים שקורין פרגני"א. יקחו לאחר הפסח מה שיחסר להם בימי הפסח. אומר אדם לחמריו ופועליו ולשפחותיו צאו ואכלו בדינר זה חפץ כל ימי הפסח ואינו חושש. אבל אסור לומר צאו ואני פורע לאחר החג: