ספר הפרנס/נג
חיטה או אחד מה' מינין הנמצאת בפסח בתבשיל או במרק (נמצאו) הכל אסור המרק והבשר וכן אם נמצא בצלי [הג"ה וכן פסקו הרבה מרבותינו אבל אית מרבוותא דשרו בצלי ולא אסרי אלא כדי קליפה במקום שנמצאת החיטה וכן הורה מהר"ם להתיר עכ"ה] ומותר להשהות המאכל עד לאחר הפסח ואז מותר לאוכלו אבל אם מצא החיטה על הבשר שנמלח אינה אסור רק צריך קליפה במקום החיטה ואם נתן העוף במים רותחין ומצא בה חיטה אח"כ הכל אסור. ואם מצא החיטה במרק או שאר מיני איסורי חמץ שהמאכל נאסר בו נם המאכל הנאסר אסור להשהות עד לאחר הפסח ואסור בהנאה ולכלב תשליכון אותו אך ביו"ט האחרון של פסח אז מותר להשהותו עד לחול: