ספר הפרנס/מח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מגעילין כל הכלים דווקא כשאינם בני יומן מעת לעת. ואז מותר להגעיל אפילו תוך כלי בשר ואם ירצה להגעילן בכלי האוסר שאינו בת יומא טוב יותר אבל תוך כלי בת יומא האוסר לא יגעיל וכלי שהוא בן יומו לא יגעילנו בכלי אם לא שיהי' במים ששים כיוצא בו שלא יאסור הכלי שמגעיל בו אבל כלי שאינו בת יומא אין לחוש אם יגעילנו בכלי קטן. דהוא נותן טעם לפגם: